ויגוע ויאסף אל עמיו (בראשית מט,לג)
חז"ל אומרים1: "צדיקים במיתתם נקראו חיים". גם בפרשתנו מסופר על מיתתו של צדיק, יעקב אבינו, שגם לאחר מיתתו נקרא חי: "ויאסוף רגליו אל המיטה ויגווע ויאסף אל עמיו".2 אולם לגביו מופיע ביטוי חד יותר. אומר רש"י: "ומיתה לא נאמרה בו, ואמרו רז"ל3: יעקב אבינו לא מת".
ביטוי דומה נאמר גם על משה רבנו: "לא מת משה, מה להלן עומד ומשמש, אף כאן עומד ומשמש".4 ונשאלת השאלה, מהו ההבדל בין כל הצדיקים - שנקראים 'חיים' (גם לאחר מותם), לבין יעקב ומשה ש"לא מתו"?
חיים בלי מוות
יש הבדל בין יעקב אבינו ומשה רבנו לבין שאר הצדיקים. כל הצדיקים נקראים 'חיים', משום שחייו האמיתיים של הצדיק אינם חיי גוף אלא חיי הנשמה.5 אמונתו בה', אהבתו את הקב"ה ויראתו ממנו - אלה חייו. בחיים אלה אין מוות, ולכן יציאתה של הנשמה מהגוף אינה פוגעת בחיים האמיתיים של הצדיק.
יתרה מזו: חיי הצדיק מקבלים משנה תוקף דווקא לאחר יציאתו מן הגוף. כל עוד היה חי בגוף גשמי, היו חייו הרוחניים נתונים במגבלותיו של הגוף, ואילו לאחר מכן אין להשפעתו הרוחנית שום גבולות גשמיים, וממילא היא קיימת ביתר שאת.
יעקב ומשה
כל זה נכון לגבי כל הצדיקים, אולם אצל יעקב ומשה יש יתרון מיוחד, שלכן רק בהם נאמר הביטוי "לא מת". בצדיקים אחרים, אף-על-פי שחייהם הרוחניים נמשכים, הרי החיים הגשמיים נפסקו, ונפגע הקשר שלהם עם הרובד הגשמי של העולם. לכן לא מתאים אצלם הביטוי "לא מת".
לעומתם, אצל יעקב ומשה נאמר "לא מת" - משום שגם לאחר מיתתם נשמר הקשר בין נשמתם ובין חייהם הרוחניים לבין החיים הגשמיים של גוף גשמי בעולם הזה.
התלבשות בנשיא הדור
את ההסבר על כך נותנת הגמרא6: "מה זרעו בחיים - אף הוא בחיים". מכיוון ש'זרעו' של יעקב אבינו חי חיים נצחיים, וצאצאיו מוסיפים להגשים בעולם את חייו הרוחניים של יעקב אביהם, נמצא שנשמתו של יעקב מוסיפה לחיות בעולם הזה, כשהיא מלובשת עכשיו בגופם של 'זרעו'.
וכך גם משה רבנו, שעליו אומרים חז"ל7 "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא" (=בכל דור ודור יש התפשטות של משה), הרי נשמתו מתלבשת בחכמי הדור, ובמיוחד בנשיא הדור, שעליו נאמר "אין דור שאין בו כמשה". נמצא אפוא, שגם משה "לא מת", מכיוון שהוא מוסיף לחיות בכל דור ודור, בגופו של נשיא אותו דור.
ובקרוב ממש יתקיים הייעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר"8, וכולם יקומו לתחייה, חיים כפשוטם, נשמות בגופים, בגאולה האמיתית והשלמה.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כו, עמ' 6)
----------
1) ברכות יח, סוף עמוד א ואילך.
2) פרשתנו מט,לג.
3) תענית ה,ב.
4) סוטה יג, סוף עמוד ב. זוהר חלק ג לז, סוף עמוד ב.
5) תניא - אגרת הקודש ביאור לסי' זך.
6) תענית ה,ב.
7) תיקוני זוהר תיקון סט (קיב, ריש עמוד א. קיד, עמוד א). ועוד [הובא בתניא פרק מד (סג,א)].
8) ישעיה כו,יט.
|