חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:15 ב' בכסליו התשע"ח, 20/11/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הכוח להחזיק מעמד בגלות

מצד מהותו של יוסף, היה עשוי לרצות שגם אביו יישאר במצרים, כדי שזכותו תגן על בני-ישראל. לכן השביע יעקב את יוסף להוציאו ממצרים
מאמרים נוספים בפרשה
לחיות חיי-נצח
חינוך של ילד יהודי
הכוח להחזיק מעמד בגלות
לא רק לזכור; גם לעשות
ויתור על שלמות אישית
כשיודעים שהגאולה קרובה
הכוח לגלות את הקץ
סימנים של מלך
לשמור על השכל שלא ישגה
יופי אמיתי, יופי רוחני
חיים נצחיים
יעקב ומשה "לא מתו"
הכוח לנצח את הגלות
מי נשא את מיטתו של יעקב
הכוח לרדת ולעלות
יוסף מזמין למצרים ונותן כוח לצאת ממנה
הכוח להתמודד ולהיגאל
כוחו של יוסף
כשהרע מתהפך לטוב
להתרגל לגמול טובה לזולת

ויאמר השבעה לי וישבע לו (בראשית מז,לא)

כאשר ביקש יעקב מיוסף "אל-נא תקברני במצרים"1, הבטיחו יוסף2: "אנוכי אעשה כדברך". אך יעקב לא שקט, אלא הוסיף וביקש3: "השבעה לי", ויוסף נענה, כמו שמספרת הפרשה: "וישבע לו".

מדוע לא הסתפק יעקב בהבטחתו של יוסף ודרש גם שבועה, וכי חשש שיוסף יפר את הבטחתו?

אלא הדבר נובע מכוחה המיוחד של השבועה. שבועה שונה מהבטחה במידת המחוייבות שהיא מטילה על האדם. כשאדם מבטיח הבטחה, הוא אכן מתכוון לקיימה, וכשיבוא הזמן יעשה את כל התלוי בו כדי שתתמלא; אבל אין הוא חי כל הזמן במחשבה על ההבטחה שהבטיח. לעומת זאת, כשאדם נשבע לעשות דבר-מה - אין הוא מסיח את דעתו מכך, ביודעו את חומרתה של השבועה.

יעקב אבינו לא הסתפק בהבטחה ודרש מיוסף גם להישבע לו, משום שידע, שמילוי בקשתו עלול להיות כרוך בקשיים, ורק בכוחה של שבועה יוכל יוסף לעמוד בהם.

יוסף נשאר

אנו רואים הבדל ברור בין יעקב ליוסף: יעקב לא הסכים להיקבר בארץ מצרים ותבע מבנו: "ונשאתני ממצרים2". לעומתו, ארונו של יוסף נשאר במצרים, והוא רק השביע את בני-ישראל, שכאשר יגיע הזמן של "פקוד יפקוד"4 יעלו את עצמותיו עמם.

במבט ראשון נראית תביעתו זו של יעקב אבינו (שלא יקברוהו במצרים) כהצלה עצמית, בעוד בניו נשארים שם, בגלות. אך הואיל ואי-אפשר לומר כן על יעקב אבינו, עלינו לומר שהדבר היה לטובתם של ישראל.

כוחו של יעקב

כלל אמרו חז"ל5: "אין חבוש מתיר עצמו מבית-האסורים". כדי שבני-ישראל יוכלו לצאת ממצרים, הם נזקקו לכוח חיצוני, שאינו נמצא במצרים, ושבאמצעותו יוכלו להיחלץ משם. זה היה יעקב אבינו. הוא היה למעלה ממצרים, למעלה מהגלות. מקומו אינו במצרים, אלא בארץ-ישראל, ומשם הוא מעניק את הכוח לבני-ישראל שבמצרים.

לעומת זאת, יוסף נמצא בגלות, במצרים; ובהיותו שם הוא נותן כוח ומחזק את בני-ישראל. מצד אחד הוא נמצא בגלות, ומצד שני הוא מחזק את העם מבפנים. לכן ארונו נשאר במצרים, וזכותו הגנה עליהם בעודם שם. זו הסיבה הפנימית מדוע דרש יעקב שלא ייקבר במצרים, ואילו עצמות יוסף נשארו במצרים.

זעקה לגאולה

דבר זה מסביר מדוע השביע יעקב את יוסף "ונשאתני ממצרים". ידע יעקב, שמצד מהותו של יוסף (כמי שמחזק את עם-ישראל מבפנים, מתוך מצרים) הוא עשוי לרצות שגם אביו יישאר במצרים, כדי שזכותו תגן על בני-ישראל. לכן השביע אותו להוציאו ממצרים, ואז כבר לא הייתה לו ברירה אלא למלא את השבועה, בלי שום שאלות ומחשבות אישיות.

יש בכך לקח לכל יהודי: אף-על-פי שגם בגלות נמצאת השכינה עמנו, בכל-זאת צריך יהודי לזעוק: "ונשאתני ממצרים" - מתוך אמונה עזה ותקווה מעומק הנפש, ובכוח זה נזכה להיגאל במהרה בימינו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי-שיחות כרך כה, עמ' 270)

 

----------

1) פרשתנו מז,כט.

2) שם מז,ל.

3) שם מז,לא.

4) שם נ,כה.

5) ברכות ה,ב.



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)