חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:05 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הכרת המציאות העצמית
מאמרים נוספים בפרשה
להפוך את הרע לטוב
כוחו של הרע שמתהפך לטוב
מנהיגי ישראל מול מנהיגי האומות
הפיכת הקללה לברכה
עוצמתם של יהודים
בלעם מפריך את טענת לבן
האבות והאימהות של הקיום היהודי
משנאה בלי טעם לאהבה בלי טעם
המעלות העצמיות של ישראל
החיבה של עם-ישראל
לחטוף מסירות-נפש
הנבואה על שובה
הצניעות של עם-ישראל
נתברכו בזכות הצניעות
המשיח יביא שלמות
מה יעשה המשיח כשיבוא?
הכרת המציאות העצמית
גם כשכרע האריה - אריה הוא
טענה שמטרתה להתיר איסור
יראה ואהבה כנגד בלעם ועמלק

ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת (במדבר כד,יז)

בנבואה האחרונה של בלעם הוא מדבר על מה שיקרה "באחרית הימים". הוא מדבר שם על המלך המשיח: "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל", ועל פעולתו בעולם: "ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת".

מה פירוש "וקרקר כל בני שת"? מפרשי התורה נותנים לכך שני פירושים: אחד מלשון שליטה, שהמשיח ישלוט על כל בני-האדם; פירוש שני – "וקרקר" כמו "מקרקר קיר", במשמעות של הרס. על-פי הפירוש הזה, המשיח יהרוס את מציאותן של אומות-העולם.

האומנם השמדה?

הפירוש השני דורש ביאור. בכמה וכמה נבואות העוסקות בזמן הגאולה אנחנו רואים שגם אז יהיה קיום לאומות-העולם. הנביאים מדברים על "ונהרו אליו כל הגויים", ועל ההתאחדות של האנושות כולה לעבוד את ה' - "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', לעבדו שכם אחד". איך אפשר לפרש שהמשיח יכרית את הגויים?

בזכריה מופיעה נבואה על הכרתת שני שלישים מן האנושות: "והיה בכל הארץ נאום ה', פי שניים בה ייכרתו, יגוועו, והשלישית ייוותר בה". גם נבואה זו מעוררת שאלה: הלוא "טוב ה' לכול, ורחמיו על כל מעשיו". איך ייתכן שדווקא בזמן הגאולה, כשהעולם יגיעו לתיקונו, תהיה השמדה של בני-אדם רבים כל-כך?!

העדר תחושת מציאות

אלא שאין הכוונה להשמדה גשמית. נבואות אלה מדברות על התקופה שלאחר העברת הרע מן העולם ולאחר שהרשעים יקבלו את עונשם. בני-האדם שיישארו אז לא יהיו בבחינת אויבי ה', הראויים לעונש, אלא יהיו חלק מהעולם המתוקן של ימות המשיח. וכאן יש שתי דעות בעניין הגדרת מציאותם של הגויים באותו זמן.

על-פי הדעה הראשונה תישאר לגויים מציאות לעצמה, אלא שהמשיח ישלוט עליהם. על-פי הדעה השנייה תהיה הכרתת מציאותם של הגויים, כלומר – הם לא ירגישו את עצמם מציאות עצמאית, אלא יחושו שכל מהותם נועדה לסייע לעם-ישראל למלא את ייעודו.

הכרת האמת

יש גם בהלכה דוגמאות להעדר מציאות אישית. למשל, ההלכה היא ש"כל מה שקנה עבד – קנה רבו (אדונו)". לעבד אין מציאות משל עצמו, וכל מה שהוא עושה או קונה מתייחס לאדונו. זו דוגמה למציאותן של אומות-העולם בזמן הגאולה, כאשר "והיה ה' למלך על כל הארץ" – הם יחושו שכל הווייתן וקיומן אינם אלא לעזור לעם-ישראל.

אולם על-פי הדעה הראשונה תישאר גם אז מציאות לאומות-העולם כהוויה לעצמה, שכן רצונו של הקב"ה שגם אצל אומות-העולם, כפי שהן מציאות לעצמן, תורגש האמת האלוקית. לכן יש חשיבות שהגויים יישארו מציאות לעצמם, ובכל-זאת ירגישו שהקב"ה הוא "מלך על כל הארץ", ו"יחזרו כולם לדת-האמת", וגם הם-עצמם יעסקו בידיעת ה', דבר שיתרום למילוי כוונת הבריאה, שהעולם כולו, גם מצד גדריו הוא, יהיה דירה לו יתברך.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כג, עמ' 172)



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)