ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית (שמות יב,ג)
פרשתנו מספרת על קרבן הפסח הראשון, שנצטוו בני-ישראל להקריב במצרים. הקב"ה ציווה לקיים מצווה זו גם בדורות הבאים, אבל יש כמה הבדלים בין הפסח שהוקרב במצרים לקרבן הפסח בדורות הבאים. אחד ההבדלים הוא, שב"פסח מצרים - כל אחד ואחד שוחט בתוך ביתו", ואילו "פסח דורות - כל ישראל שוחטין במקום אחד" (בעזרה).
מבחינה זו היה קרבן הפסח במצרים חריג אפילו בתקופה שהיה מותר להקריב קרבנות בבמות. בימים ההם היה מותר להקריב קרבנות בבמות ציבוריות (ולאו-דווקא בבית-המקדש), אבל גם אז לא היה היחיד רשאי להקים במה פרטית ולהקריב בה קרבנות. היוצא מן הכלל הוא קרבן הפסח במצרים, שאותו הקריבה כל משפחה בביתה.
ייחודו של פסח מצרים
יתרה מזו: הקרבת הפסח במצרים בבית הייתה לא רק בבחינת רשות, אלא חובה. זה היה הציווי האלוקי, שכל משפחה תיקח "שה לבית", תשחטנו בי"ד בניסן ותזה מן הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות של פתח הבית הפרטי.
עוד חידוש שהיה בפסח שהוקרב במצרים - בני-ישראל נצטוו "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר". בפשטות, הדבר נועד להגן עליהם מפני ה"משחית", אבל מדברי חז"ל עולה שזו הייתה חומרה יתרה: "פסח מצרים - מקום אכילה שם הייתה לינה", לעומת "פסח דורות - אוכלים במקום אחד ולנים במקום אחר".
לידת עם-ישראל
דינים מיוחדים אלה של פסח מצרים קשורים בעובדה שיציאת מצרים היא הלידה של עם-ישראל. לכן היו בה מוטיבים המדגישים את תכליתו של העם היהודי ואת פעולתו עלי-אדמות.
תכלית הבריאה היא, כמאמר המדרש, "נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים". תכלית זו החלה להתבצע על-ידי הקמת המשכן, שאז נעשה מקום מוגדר בעולם הזה הגשמי 'דירה' של הקב"ה. אולם המטרה של המשכן היא שהקדושה האלוקית תשרה בכל אדם מישראל, כמו שנאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - בתוך כל אחד ואחד מישראל.
הדגשת התכלית
אמנם דרגת הקדושה שמאירה במשכן ובמקדש גבוהה בהרבה ממדרגת הקדושה שיהודי יכול להשכין בנפשו על-ידי עבודתו הפרטית, בכל-זאת לא די בהשראת הקדושה במשכן ובמקדש, אלא הקדושה צריכה להגיע לכל יהודי ולכל בית יהודי.
לכן היה פסח מצרים שונה מקרבן הפסח בכל הדורות, כי בשעה זו, של לידת עם-ישראל, הודגשה תכלית הבריאה - שכל בית יהודי יהיה בבחינת בית-המקדש, מקום שבו מקריבים קרבנות ומשרים את השכינה. על-ידי הקרבת הפסח בכל בית פרטי, נעשה כל בית יהודי בבחינת משכן לקב"ה, ובכך הודגשה תכליתו וייעודו של עם-ישראל.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כו, עמ' 77)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
