חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:38 זריחה: 6:29 א' בתשרי התשע"ח, 21/9/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

להתרגל לגמול טובה לזולת
מאמרים נוספים בפרשה
לחיות חיי-נצח
חינוך של ילד יהודי
הכוח להחזיק מעמד בגלות
לא רק לזכור; גם לעשות
ויתור על שלמות אישית
כשיודעים שהגאולה קרובה
הכוח לגלות את הקץ
סימנים של מלך
לשמור על השכל שלא ישגה
יופי אמיתי, יופי רוחני
חיים נצחיים
יעקב ומשה "לא מתו"
הכוח לנצח את הגלות
מי נשא את מיטתו של יעקב
הכוח לרדת ולעלות
יוסף מזמין למצרים ונותן כוח לצאת ממנה
הכוח להתמודד ולהיגאל
כוחו של יוסף
כשהרע מתהפך לטוב
להתרגל לגמול טובה לזולת

כאשר יעקב אבינו מברך את בניו, קודם שנאסף אל אבותיו, הוא משמיע דברים קשים כלפי שמעון ולוי, שהרגו את יושבי העיר שכם. בין שאר דבריו הוא אומר: "כי באפם הרגו איש". מיהו בדיוק ה"איש" שעליו מדבר יעקב? מפרש רש"י: "אלו חמור ואנשי שכם".

כדאי לשים לב שרש"י משמיט את שמו של האדם שהיה הגורם העיקרי לכל האירוע – שכם בן-חמור, שחטף את דינה ועינה אותה. מפירושו של רש"י עולה, שיעקב  מדבר בגנות הריגתם של חמור (האב) ושאר אנשי שכם, ואינו נוזף בשמעון ולוי על שהרגו את שכם עצמו.

מעשה שמעורר טענה

הסבר הדבר בפשטות הוא, שהריגתו של שכם לא הייתה בגלל 'אפם' וכעסם של שמעון ולוי. היה ברור לכול שמגיע לו דין מוות, עד שאפילו הגויים לא יכלו לטעון דבר נגד הריגתו. שכם עשה מעשה נבלה, שגם אומות-העולם רואות בו פשע שדינו מיתה. לכן יעקב לא נזף בשמעון ובלוי על הריגתו של שכם, אלא על שהרגו את חמור אביו ואת שאר אנשי העיר.

אמנם גם חמור ושאר תושבי שכם נושאים באחריות למעשה הנבלה (וכפי שמסבירים המפרשים), שאילולא כן, לא היו שמעון ולוי פוגעים בהם, אולם בכל-זאת היו יכולות אומות-העולם לטעון על המעשה הזה, בעוד על הריגתו של שכם עצמו לא הייתה יכולה להתעורר טענה כלשהי.

קושי בכל פירוש

בהמשך רוצה רש"י להסביר מדוע תושבי שכם מכונים בפסוק "איש", לשון יחיד. רש"י מביא שני פירושים: האחד, ש"אינן חשובין כולם אלא כאיש אחד"; פירוש שני, ש"באפם הרגו כל איש שכעסו עליו", כלומר, שכעסם היה גדול כל-כך, עד שהרגו כל אחד ואחד מאנשי העיר באותו כעס.

ידוע הכלל, שכאשר רש"י מביא שני פירושים, הדבר נובע מכך שאף אחד משניהם אינו מסביר את הפסוק בשלמות, ואכן יש קשיים בכל אחד ואחד משני הפירושים הללו. על-פי זה מתעורר השאלה, למה בכלל לפרש שכוונתו של יעקב להריגת תושבי שכם, ולא למקרה כלשהו שבו שמעון ולוי "הרגו איש"?

התפתחות מידות

אלא אפשרות זו אינה באה בחשבון משום שיעקב אומר "כי באפם הרגו איש": כאשר הוא מגנה את שמעון ולוי, ש"כלי חמס מכרותיהם", הוא מציין שסיבת הגינוי ("כי") היא ש"באפם הרגו איש". אם הכוונה לאיש אחר כלשהו, מתעוררת שאלה גדולה מדוע הוא מתעלם מהאירוע החמור הרבה יותר, של הריגת תושבי עיר שלמה?! מכאן שאין הכוונה ל'איש' כלשהו, אלא לסיפור הריגת תושבי שכם.

אך עצם האפשרות להעלות מחשבה שאולי שמעון ולוי היו מעורבים פעם נוספת באירוע של הריגת אדם – יכולה ללמד הוראה: כשאדם פוגע בזולתו, אפילו הדבר נובע מרגש של קדושה, עלול הדבר לפתח בו את המידה להזיק לאחרים. מכאן אפשר ללמוד גם בכיוון החיובי: כשאדם גומל טובה לזולתו, אפילו הוא עושה זאת בגלל פניות אישיות, נחקקת בנפשו מידת הטוב, עד שהוא מתרגל להשפיע לכול אך טוב וחסד.

(לקוטי שיחות כרך ה, עמ' 251)



   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)