חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:07 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

למעלה ממילוי חובה
מאמרים נוספים בפרשה
כל המצוות חשובות
לקבל בזכות ולא בחסד
מיזוג ניגודים
שובע ורעבון
הגלות צומחת מהחשבת העולם
עוני ועושר ב"לחם מן השמים"
שוויון שכל-כולו "אצבע אלוקים"
מסירות-נפש של רועה ישראל
הטכנולוגיה בשירות השכינה
הלוחות והצדיקים
שוחד לקב"ה?
מתי הקב"ה נושא פנים
מתוך ההסתר פורץ הגילוי
כמו ילד קטן שמתחיל ללמוד
חובת הנשים בתלמוד תורה
סגלות המזוזה – לשמור
התזכורת המתמדת של המזוזה
המזוזה עובדת בשבילך
המתנה שקיבל משה רבנו
למעלה ממילוי חובה

בפרשת "והיה אם שמוע תשמעו", המופיעה בפרשתנו, מצויין השכר שנותן הקב"ה על קיום המצוות – "ונתתי מטר ארצכם בעתו". שכר מעין זה הובטח גם בפרשת בחוקותי: "ונתתי גשמיכם בעתם". אולם יש הבדל בין שתי הבטחות השכר הללו: בפרשתנו מסביר רש"י כי ירידת הגשם "בעתו" משמעותו – "בלילות, שלא יטריחו אתכם". לעומת זאת, בפרשת בחוקותי הוא מסביר שהכוונה היא ל"בשעה שאין דרך בני-אדם לצאת, כגון בלילי שבתות".

כשהגשם יורד בלילה, יש כאן ברכה לבני-האדם, שאינם מופרעים על-ידי הגשם, אבל עדיין זו ברכה בתוך גדרי הטבע; אולם כשהגשם יורד רק בלילות שבת, ובכל-זאת הוא מספיק לכל הצרכים – זו ברכה שלמעלה מדרך הטבע. ואכן, בפרשת בחוקותי מפורטות עוד ברכות שהן למעלה מגדרי הטבע.

מידה כנגד מידה

ההבדל הזה נובע מהשוני בעבודת ה' בשתי הפרשיות הללו. בפרשתנו אכן מדובר על "אם שמוע תשמעו אל מצוותיי", כאשר עם-ישראל ממלא את רצון ה', אבל הוא מסתפק בקיום חובותיו בלבד, ואילו בפרשת בחוקותי מדובר על עמל תורה, יותר מכפי שהיהודי מצוּוה מצד גדרי מצוות לימוד התורה.

דבר זה נרמז בפירוש רש"י בפרשתנו: "עשיתם מה שעליכם, אף אני אעשה מה שעליי". כלומר, הקב"ה אומר לעם-ישראל: אתם עובדים אותי כפי החובה המוטלת עליכם, אף אני אתן לכם את השפע והברכה שאני חייב לתת לכם, כפי שהם מדודים על-פי גדרי הטבע. לעומת זה, בפרשת בחוקותי, כאשר עם-ישראל עובד את ה' למעלה מכפי שהוא מצוּוה, הוא זוכה לשכר שלמעלה מגדרי הטבע, בבחינת "מידה כנגד מידה".

חשיבות היגיעה

מכאן יש להפיק הוראה בעבודת ה': אנו רואים את גודלה וחשיבותה של היגיעה בענייני התורה והמצוות. לא דיי שיהודי לומד תורה ומקיים מצוות, אלא הדברים צריכים להיעשות מתוך עמל ויגיעה, למעלה מהמידה והגדרים של טבעו, אפילו של טבע הנפש האלוקית.

יכול יהודי לטעון: הוא אינו רואה הכרח בעבודת שלמעלה מטבעו. לדעתו הוא כבר מסור ונתון לעבודת ה', וטבעו כבר מושך אותו לענייני התורה והמצוות. למה אפוא הוא מוכרח לשבור את הטבע (וההרגלים) של הנפש האלוקית?

שפע ללא מידה

על כך משיבים לו: יהודי נדרש לעבוד את ה' "בכל מאודך", למעלה מהמידה המתחייבת מצד טבעו. כל עוד היהודי עובד את הקב"ה על-פי טבעו וגדריו, אין אנו יכולים להיות בטוחים שיתמיד בכך, ונדרשת אזהרה "הישמרו לכם פן יפתה לבבכם". זאת ועוד: עבודה כזאת מכונה "לא עֲבָדוֹ", ו"אין ישראל עושין רצונו של מקום".

לעומת זה, על-ידי עבודה בבחינת "בכל מאודך" מקבלים את השפע האלוקי מלמעלה בלי מדידות והגבלות, ועד שאפילו דברים שהם הפך הברכה מתהפכים לטוב ולברכה.

   (לקוטי שיחות כרך יט, עמ' 115)



 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)