חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:35 זריחה: 5:40 ט"ז באייר התשע"ט, 21/5/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

להפוך את ה"ריב" למעדן
מאמרים נוספים בפרשה
להכיר ולא להתגאות
יהודי - "נס חי"
הכול בגלל אל"ף אחת
הבדיקה שלפני ההקרבה
פעולה קטנה שקובעת את כל היום
להקריב קרבנות בימינו
לשמור את רוח הנדר
נדבה לפני חובה
בלי שום תועלת אישית
להתמסר לה' כעצים על המזבח
האהבה נשארת תמיד
נגלה ונסתר
כוחו של הלא-מודע
שותף שלישי בכל עסקה
לא להתערב בחשבונות של הקב"ה
שלוש תקופות בחיי האדם
כגודל החיבה – גודל הסליחה
למה ציווה הקב"ה להקריב קרבנות
להפוך את ה"ריב" למעדן

אחת העבודות העיקריות שהיו במשכן ובבית-המקדש היא עבודת הקרבנות. הרמב"ן מסביר, שכאשר יהודי הביא קרבן כדי לכפר על עוונותיו, היה עליו לחשוב בעת הבאת הקרבן, שלמעשה היה ראוי שייעשו בו כל הדברים הנעשים בקרבן, אלא שהקב"ה, ברוב חסדיו, נתן אפשרות להמיר זאת בבעל-חיים, נפש תחת נפש. מחשבה זו של מביא הקרבן הייתה מביאה אותו לתשובה עמוקה.

על-פי גישה זו נדרש האדם למצוא בעצמו את כל פרטי עבודת הקרבנות. הקרבת החֵלֶב והדם של הקרבן על-גבי המזבח משמעותן, שהאדם נדרש למסור לקב"ה את תענוגותיו (המרומזים בחֵלֶב, השומן) ואת החום וההתלהבות (המרומזים בדם).

רמז כללי

בסוף הפירוט של דיני הקרבת קרבן העולה, שהוא הקרבן הראשון המפורט בתורה, נאמר (על עולת העוף): "ונמצה דמו על קיר המזבח".  מה פשר המילה "ונמצה"? מסביר רש"י: "לשון מיץ אפיים... כובש בית השחיטה על קיר המזבח, והדם מתמצה ויורד".

צמד המילים "מיץ אפיים" לקוח מפסוק במשלי: "מיץ אפיים יוציא ריב". רש"י היה יכול להביא פסוקים אחרים שבהם מצויה מילה זו, אך הוא בחר להביא את הפסוק הזה. מכאן שיש בו רמז למשמעות הכללית של החטא ולדרך התשובה והכפרה על החטא.

תיקון הנתק

הפסוק "מיץ אפיים יוציא ריב" משמעותו, שהוצאת הכעס החוצה יוצרת מריבה. על הכעס בכלל אמרו חז"ל: "כל הכועס, כאילו עובד עבודה זרה". הסיבה לכך היא, שהכעס נובע מחולשת אמונה. יהודי נדרש להאמין שהכול בא מאת הקב"ה, ועל-כן אין שום סיבה לכעוס על הזולת. אם הוא כועס, הדבר מעיד שאמונתו נחלשה, ולכן הוא נחשב כעובד עבודה זרה.

כל חטא יוצר מעין 'ריב' עם הקב"ה, וזה הרמז הפנימי בפסוק "מיץ אפיים יוציא ריב" – על-ידי הכעס (המסמל כאן את החטא והעוון) נוצר מעין 'ריב' ונתק עם הקב"ה. עכשיו, כאשר האדם שב בתשובה על חטאיו, הוא נדרש לתקן את ה'ריב' הזה.

הפיכת היצר

התיקון הוא על-ידי שהאדם פועל ברוח הפסוק "מיץ אפיים יוציא ריב", אלא שבכיוון ההפוך: עליו להוציא את הריב על-ידי מיצוי הכעס וכבישתו. זו העבודה הרוחנית הנדרשת ממי שבא להקריב קרבן ולכפר על חטאיו – עליו לכבוש את היצר ו'לריב' עם יצרו הרע.

שלמות התשובה היא כאשר על-ידי כבישת היצר הופכים אותו לטוב, בדוגמת מאכלים חריפים וחמוצים, שעל-ידי כבישתם נעשים מעדנים המשיבים את הנפש. וכך, על-ידי הפיכת הרע לטוב נגרמת נחת-רוח לפני הקב"ה – "ריח ניחוח לה'", עד שעל-ידי זה מאיר אורו האין-סופי בכל העולמות.

(לקוטי שיחות כרך יז, עמ' 16)



   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)