חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:07 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לא להפריד בין ה'ספר' לבין 'התורה'
מאמרים נוספים בפרשה
ברכות ה' בשפע גשמי
כוח לעקור הרים
ברית כפולה
אגודה אינה נשברת
יש לך כוח – עובדה
חוטבי עצים ושואבי מים
ברית עם הקב"ה
כל יהודי הוא "עשיר"
קיום נצחי לעם-ישראל
עם-ישראל אינו מיעוט
לא להפריד בין ה'ספר' לבין 'התורה'
הראש זקוק לרגל
עד שייגאל האחרון
כשהקב"ה יוצא מהגלות
תשובה כפולה
לא בשמים
קרוב אליך
תשובה מתוך שמחה
משה מרגיש שמסתיימת מנהיגותו
לצאת לחוצות ולעורר יהודים
מצוות 'הקהל' בנפש האדם
הסתר שאינו הסתר
האור יוצא מקודש-הקודשים

ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה (דברים כט,כ)

כאשר הקב"ה כורת ברית עם בני-ישראל, ערב כניסתם לארץ, הוא מזהיר אותם לשמור את דברי התורה ומצוותיה, ושלא לסור חלילה מדרך התורה. בהמשך נאמר, שאם יש בתוך העם מי שלבבו פונה מהקב"ה לעבוד עבודה זרה, כי-אז "והבדילו ה' לרעה... ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה".

גם בפרשה הקודמת מופיע אזכור של "ספר התורה", כחלק מפסוקי התוכחה. הקב"ה מזהיר, שאם יסור עם-ישראל מדרך התורה הוא ייענש ב"כל חולי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת".

היכן הפסיק

השוואה קלה בין שני הפסוקים מראה הבדל בולט: בפרשתנו נאמר "בספר התורה הזה", ואילו בפרשה הקודמת נאמר "בספר התורה הזאת". מפרש רש"י, שהבדל לשוני זה נובע מכך שבפרשתנו הדגש הוא על ה'ספר', וספר הוא לשון זכר ("הזה"), ואילו בפרשה הקודמת הדגש הוא על ה'תורה', והיא לשון נקבה ("הזאת").

הבדל זה עולה גם מעיון בטעמי המקרא. בפרשה הקודמת קובעים טעמי המקרא שיש לקרוא כך: "בספר, התורה הזאת" – הפסק בין "בספר" לבין "התורה הזאת". לעומת זאת, בפרשתנו "ספר התורה" נקרא כיחידה אחת, ולכן ההתייחסות אליו היא בלשון זכר ("הזה").

אין הבדל

בנקודה זו טמון רמז עמוק. "ספר" מייצג את התורה שבכתב, הכתובה בספר. "התורה" מייצגת את התורה שבעל-פה. יהודי נדרש להתייחס לתורה כולה כאל יחידה אחת, ובלא שיהיה בעיניו הבדל בין דברים שנאמרו בתורה שבכתב לדברים שנאמרו בתורה שבעל-פה.

גם במצוות התורה צריך שלא יהיה בעיניו הבדל בין מצוות שכליות ומצוות על-שכליות ובין מצוות 'קלות' ל'חמורות'. כך אמרו חז"ל: "אל תהא יושב ושוקל מצוותיה של תורה". ועוד אמרו: "הווי זהיר במצווה קלה כבחמורה".

התבטלות לקב"ה

אבל אם חלילה מתחיל יהודי לעשות הבדלים בין דברי התורה ולומר "שמועה זו נאה וזו אינה נאה", הרי עבירה גוררת עבירה, והוא עלול להגיע למצב שהוא מפריד בין התורה שבכתב לתורה שבעל-פה; התורה שבכתב היא בעיניו עיקר והתורה שבעל-פה – טפל.

צריכים אפוא לזכור, שהפרדה כזאת בין ה"ספר" לבין "התורה" מביאה את הפך הברכה, כפי שמפורט בפסוקי התוכחה. יהודי צריך לבטל את רצונו לרצון ה', עד שאין בעיניו שום הבדל בין מה שכתוב "בספר" לבין דברים שנאמרו בעל-פה, ואפילו מה ש"תלמיד ותיק עתיד לחדש" – הכול בעיניו תורה אחת, תורתו של הקב"ה. גישה זו היא ההכנה הראויה לקראת ראש-השנה, ועל-ידי כך זוכים בדין ונעשית כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.

 (מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יד, עמ' 108)



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)