מאמרים נוספים בפרשה
	ברכות ה' בשפע גשמי
	כוח לעקור הרים
	ברית כפולה
	אגודה אינה נשברת
	יש לך כוח – עובדה
	חוטבי עצים ושואבי מים
	ברית עם הקב"ה
	כל יהודי הוא "עשיר"
	קיום נצחי לעם-ישראל
	עם-ישראל אינו מיעוט
	לא להפריד בין ה'ספר' לבין 'התורה'
	הראש זקוק לרגל
	עד שייגאל האחרון
	כשהקב"ה יוצא מהגלות
	תשובה כפולה
	לא בשמים
	קרוב אליך
	תשובה מתוך שמחה
	משה מרגיש שמסתיימת מנהיגותו
	לצאת לחוצות ולעורר יהודים
	מצוות 'הקהל' בנפש האדם
	הסתר שאינו הסתר
	האור יוצא מקודש-הקודשים

כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו (דברים ל,יד)

לקראת סיום דבריו של משה רבנו אל בני-ישראל, הוא מסכם ואומר: "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום, לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא... כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו".¹ משה רבנו אומר לעם-ישראל, שאין זה קשה ואין זה רחוק לאהוב את ה' ולקיים את מצוותיו, אלא הדבר "קרוב מאוד".

הדברים מעוררים כמובן את השאלה, איך אפשר לומר שאהבת ה' וקיום כל מצוותיו הם דבר קל ו'קרוב'? הלוא טבעו של האדם מתנגד לכך, ואהבתו הטבעית של האדם נתונה לענייני העולם הזה, ואיך אפשר בקלות כזאת להפוך את תאוות הלב לאהבת ה'?

אהבה טבעית

מסביר רבנו הזקן בספר התניא², שהקירבה נובעת מהעובדה שיש בליבו של כל יהודי אהבה מוסתרת לקב"ה, ומכאן שאין הוא צריך לחולל שום דבר חדש, אלא רק לגלות ולעורר את האהבה הטבעית הטמונה בליבו. דבר זה 'קרוב' לכל אדם, ונדרש לזה מאמץ סביר בלבד.

אבל עדיין אין זה מסביר את לשון הפסוק. התורה אינה מדברת רק על הלב ("ובלבבך"), אלא גם על קיום התורה והמצוות בפועל ("בפיך... לעשותו"), והרי קיום התורה והמצוות הפועל היא לכאורה משימה גדולה וקשה?

דרך ארוכה וקצרה

ההסבר טמון בשתי מילים שכותב בעל התניא בשער ספרו, בעניין הדרך המבוארת בספר - "דרך ארוכה וקצרה".³ אמנם זו דרך ארוכה, אך באותה שעה גם קצרה. היא ארוכה - מכיוון שהיא דורשת התבוננות ויגיעה, כדי לגלות את אהבת ה' הפנימית ולהביאה לידי ביטוי בחיי היום-יום; אך כשעושים זאת, בסופו של דבר זו דרך קצרה ו'קרובה', שכן היא מביאה את האדם בביטחון אל היעד.

כשיהודי מתבונן בגדולת ה', אמנם הוא נדרש ללמוד, לחשוב ולהתעמק בדברים, אך בסופו של דבר הוא מגיע ליעדו. על-ידי כך הוא מעורר בליבו רגשות של אהבת ה' ויראתו, לא כהתלהבות חולפת אלא כרגש קבוע ויציב, שמחיה את כל חיי התורה והמצוות שלו.

דרך קצרה וארוכה

יש אפשרות ללכת בדרך אחרת - להסתמך על האמונה הבסיסית הנטועה בליבו של כל יהודי, בלי להזדקק להתבוננות בגדולת ה'. אולם זו דרך 'קצרה וארוכה'. היא קצרה, מכיוון שכל יהודי מאמין בה', אך היא גם ארוכה, שכן האמונה עצמה עלולה להיות מופשטת ורחוקה מחיי היום-יום, ובמהרה עלול האדם ליפול במשוכות החיים.

דווקא הדרך ה'ארוכה' יותר - דרך ההתבוננות - היא גם ה'קצרה', ועליה אומר משה רבנו: "כי קרוב אליך הדבר מאוד". על-ידי הלימוד וההתבוננות בגדולת ה' מגיע האדם להכרה פנימית עמוקה, שבכוחה קל לו ו'קרוב' אליו למלא את רצון ה'.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לד, עמ' 173)

----------

1) דברים ל,יא ואילך.

2) תחילת פרק יז ואילך.

3) הביטוי לקוח מסיפור הגמרא (עירובין נג,ב) על רבי יהושע בן-חנניה שהלך בדרך ושאל תינוק איך מגיעים לעיר. אמר לו שיש "דרך קצרה וארוכה" ויש "דרך ארוכה וקצרה". הלך בדרך ה"קצרה וארוכה", ואכן הגיע במהרה לקרבת העיר, אבל אז חסמו את דרכו גינות ופרדסים. חזר לילד ושאל: "הלוא אמרת לי קצרה!". ענה לו הילד: "ולא אמרתי לך ארוכה". לעומתה, הדרך השנייה ("ארוכה וקצרה") "ארוכה" יותר אבל היא "קצרה", כי היא מביאה את האדם בבטחה ליעדו.