מאמרים נוספים בפרשה
	ברכות ה' בשפע גשמי
	כוח לעקור הרים
	ברית כפולה
	אגודה אינה נשברת
	יש לך כוח – עובדה
	חוטבי עצים ושואבי מים
	ברית עם הקב"ה
	כל יהודי הוא "עשיר"
	קיום נצחי לעם-ישראל
	עם-ישראל אינו מיעוט
	לא להפריד בין ה'ספר' לבין 'התורה'
	הראש זקוק לרגל
	עד שייגאל האחרון
	כשהקב"ה יוצא מהגלות
	תשובה כפולה
	לא בשמים
	קרוב אליך
	תשובה מתוך שמחה
	משה מרגיש שמסתיימת מנהיגותו
	לצאת לחוצות ולעורר יהודים
	מצוות 'הקהל' בנפש האדם
	הסתר שאינו הסתר
	האור יוצא מקודש-הקודשים

למען הקים אתך היום לו לעם (דברים כט,יב)

בפרשת ניצבים כורת הקב"ה ברית עם בני-ישראל: "לעברך בברית... אשר ה' אלוקיך כורת עמך היום".¹ בהמשך אומר משה רבנו לעם-ישראל: "למען הקים אותך היום לו לעם".²

פרשה זו נאמרה ביום הסתלקותו של משה רבנו, אחרי ארבעים שנות הנדודים במדבר. נשאלת כאן השאלה: וכי רק עכשיו, כשעם-ישראל כבר עומד לקראת הכניסה לארץ, מקים אותו הקב"ה לו לעם, והלוא ארבעים שנה קודם לכן, במעמד הר-סיני, כרת עמנו הקב"ה ברית ועשה אותנו "ממלכת כוהנים וגוי קדוש"³?

קיום העם

את התשובה לשאלה זו רומז רש"י בפירושו למילים "למען הקים אותך היום לו לעם". מפרש רש"י: "כל-כך הוא נכנס לטרוח, למען קיים אותך לפניו לעם". כלומר, הברית הזאת אכן לא באה להקים את עם-ישראל כעמו של הקב"ה, שכן דבר זה כבר נעשה במעמד הר-סיני, אלא כאן הקב"ה "נכנס לטרוח" כדי לקיים את הברית הזאת ואת הזיקה של עם-ישראל אליו.

רש"י מדגיש כאן שני דברים: א) את הפעולה המיוחדת של הקב"ה ("כל-כך הוא נכנס לטרוח"), ב) שמדובר כאן בקיום העם ("למען קיים אותך") בעתיד.

מי מבטיח?

כריתת הברית שנעשתה בין הקב"ה לעם-ישראל במעמד הר-סיני, אכן יצרה קשר עמוק בין העם היהודי לקב"ה, אולם מי מבטיח לנו שקשר זה לא ייחלש ולא יתפוגג במשך השנים? הלוא יש אפשרות שבני-ישראל, בדור זה או בדורות הבאים, יתנהגו שלא כראוי, ואז יחול שינוי גם בברית שכרת עמם הקב"ה.

זה החידוש של הברית הנוספת שכרת עמם משה רבנו לפני הסתלקותו. הברית הזאת פעלה קיום בברית הראשונה של מעמד הר-סיני, והעניקה לה תוקף ונצחיות בשני היבטים: א) שהברית בין עם-ישראל לקב"ה תתקיים לעד ולעולמי עולמים, ב) ברית זו נכרתה במפורש גם עם הדורות הבאים, כפי שנאמר⁴: "את אשר ישנו פה... ואת אשר איננו פה".

קרבה מתמדת

במה עדיפה הברית הזאת מן הברית שנכרתה במעמד הר-סיני? אם הברית הראשונה אינה מספקת ועלול לחול בה שינוי, מי לידינו יתקע שדווקא ברית זו תשמר אותנו כעמו של הקב"ה? אולי גם ברית זו תשתנה בעקבות התנהגות שלילית של עם-ישראל?

זאת רומז רש"י באמרו "כל-כך הוא נכנס לטרוח". כלומר, כאן נעשתה, כביכול, טרחה מיוחדת מצד הקב"ה כדי להבטיח שברית זו תתקיים לנצח ושלא יחולו בה שינויים. הקב"ה הכניס את עצמו, כביכול, בברית זו, ובכך העניק לה תוקף מוחלט ובלתי-משתנה.

יכולה להיות ברית בין שני אנשים הרחוקים זה מזה, ואף שהברית קושרת ומחברת אותם, הרי המרחק יכול לגרום רפיון בברית ובהתקשרות. לעומת זאת, כאשר הברית היא בין שניים הקרובים זה לזה והשרויים יחדיו, מובטח שהקשר לא ייפגם לעולם.

ברית שמתחדשת

הברית הזאת באה לפעול דבר נוסף: עלול להיווצר מצב שאמנם נישאר עמו של הקב"ה, אך נהיה רחוקים ממנו מחמת חטאינו. בא כאן הקב"ה ומדגיש: "למען הקים אותך היום לו לעם", ומפרש רש"י: "למען קיים אותך לפניו לעם".

כלומר, הברית הנוספת, שנכרתה עם בני-ישראל ערב כניסתם לארץ, יצרה מציאות נצחית, שעם-ישראל הוא תמיד עמו של הקב"ה וקיים "לפניו" - בני-ישראל עומדים תמיד לפני הקב"ה, מאוחדים עמו וקשורים עמו קשר נצחי.

זוכים בדין

בזה ייחודה של הברית שנכרתה עם עם-ישראל בסוף שנת הארבעים. התורה מדגישה: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם".5 כלומר, עם-ישראל עומד תמיד לפני הקב"ה, קרוב אליו ודבק בו. משום כך אין יהודי יכול להתנתק מהברית הנצחית בינו ובין הקב"ה.

כריתת הברית הזאת הייתה בראש-השנה⁶, ובכל שנה היא מתעוררת מחדש. מכאן גם הביטחון, גם כשעומדים לפני ראש-השנה, שבני-ישראל זוכים בדין ומקבלים מהקב"ה כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, עד שנת הגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כד, עמ' 188)

----------

1) דברים כט,יא.

2) שם, יב.

3) שמות יט,ו.

4) דברים כט,יד.

5) דברים כט,ט.

6) לקוטי תורה דברים מד,א.