חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:48 זריחה: 5:45 כ"א בתמוז התש"פ, 13/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כוחו של הרע שמתהפך לטוב
מאמרים נוספים בפרשה
להפוך את הרע לטוב
כוחו של הרע שמתהפך לטוב
מנהיגי ישראל מול מנהיגי האומות
הפיכת הקללה לברכה
עוצמתם של יהודים
בלעם מפריך את טענת לבן
האבות והאימהות של הקיום היהודי
משנאה בלי טעם לאהבה בלי טעם
המעלות העצמיות של ישראל
החיבה של עם-ישראל
לחטוף מסירות-נפש
הנבואה על שובה
הצניעות של עם-ישראל
נתברכו בזכות הצניעות
המשיח יביא שלמות
מה יעשה המשיח כשיבוא?
הכרת המציאות העצמית
גם כשכרע האריה - אריה הוא
טענה שמטרתה להתיר איסור
יראה ואהבה כנגד בלעם ועמלק

שם הפרשה

על סמך הפסוק "שם רשעים ירקב" קובעת הגמרא שאין לקרוא לילד בשמו של רשע, כדי ששמו ירקב ויישכח. נשאלת אפוא שאלה, מדוע נקראת פרשה בתורה על שמו של רשע, שונא-ישראל (אשר חז"ל אמרו עליו כי שנא את ישראל "יותר מכל שונאים") – בלק?!

אפשר להוסיף לשאול, איך מתחבר שמו של בלק עם תוכנה של הפרשה. הפרשה רובה ככולה עוסקת בנבואת בלעם ובברכות הנעלות שבירך את ישראל (ובכלל זה הנבואות על אחרית הימים). מה הקשר בין תוכנה זה של הפרשה לבין בלק, שתפקידו בסיפור היה צדדי למדי, בהזמנת בלעם?

להזכיר את האפסות

אפשר לבאר זאת על-פי ההלכה, ש"כל עבודת כוכבים הכתובה בתורה – מותר להזכיר שמה" (אף-על-פי שאסור להזכיר שם של עבודה זרה). שכן האיסור להזכיר שם עבודה זרה נועד לשלול את חשיבותה, אבל כאשר העבודה זרה מוזכרת בתורה, עצם ההזכרה נועדה לבטל את חשיבותה וערכה.

כשהתורה מזכירה שמות של עבודה זרה, הדבר נועד להראות שהאלילים הם אפס והבל ואין בהם שום ממשות ותועלת. בסיפורי התורה רואים כי האלילים אינם עוזרים לאדם, או שעבודתם גוררת עונש קשה. מכאן שהזכרת האלילים המוזכרים בתורה אינה מקנה להם חשיבות כלשהי, אלא להפך – הדבר מדגיש את השקר והאפסות שבהם.

תוספת גנאי

בדרך דומה יש להבין את העובדה שפרשתנו נקראת בלק: כשהתורה מספרת על בלק, כוונתה לגלות כיצד הופרה מחשבתו הרעה לקלל את בני-ישראל. הזכרה זו אינה סותרת את הכלל "שם רשעים ירקב", אלא בדיוק להפך – הדבר מוסיף גנאי ורקב בשמו.

כשיהודים משתמשים בשם בלק לצורך קריאת פרשה בתורה, הכוונה היא לבלק כפי שהתורה מדברת עליו, שהוא זיכרון (לא 'לזכרו' של בלק אלא) לגנאי שלו. הדבר דומה לאזכור שמו של עמלק בתורה ("זכור את אשר עשה לך עמלק"), שאין בזה סתירה לציווי "תמחה את זכר עמלק", כי כל עניינה של הזכירה הוא לשם מחיית זכרו.

תוספת ברכה

בעומק יותר: בסיפורו של בלק אנו רואים, שלא רק מחשבתו הרעה נתבטלה, אלא דווקא על-ידי מזימתו להזמין את בלעם הביא בלק תוספת כוח וברכה לעם-ישראל – הם נתברכו בברכות נעלות ביותר. משמעותו של השם בלק היא אפוא, שאפילו שנאתם של שונאי-ישראל ורשעותם מביאה בסופו של דבר עילוי, סיוע והוספה לעם-ישראל.

זה גם אחד ההסברים שדווקא נבואת בלעם היא מהנבואות היחידות בחומש שמדברות (בגלוי) על אחרית הימים. אחד הדברים העיקריים שיתחדשו בימות המשיח, שאומות-העולם יתוקנו, עד שינצלו את כוחן ותוקפן כדי לעזור לעם-ישראל, בבחינת "והיו מלכים אומנייך ושרותיהם מניקותייך". דבר זה בא לידי ביטוי בשמו של בלק, שגרם שבלעם הוכרח לנצל את כוחו ותוקפו כדי לברך את עם-ישראל.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כג, עמ' 166)



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)