מאמרים נוספים בפרשה
	ברכות ה' בשפע גשמי
	כוח לעקור הרים
	ברית כפולה
	אגודה אינה נשברת
	יש לך כוח – עובדה
	חוטבי עצים ושואבי מים
	ברית עם הקב"ה
	כל יהודי הוא "עשיר"
	קיום נצחי לעם-ישראל
	עם-ישראל אינו מיעוט
	לא להפריד בין ה'ספר' לבין 'התורה'
	הראש זקוק לרגל
	עד שייגאל האחרון
	כשהקב"ה יוצא מהגלות
	תשובה כפולה
	לא בשמים
	קרוב אליך
	תשובה מתוך שמחה
	משה מרגיש שמסתיימת מנהיגותו
	לצאת לחוצות ולעורר יהודים
	מצוות 'הקהל' בנפש האדם
	הסתר שאינו הסתר
	האור יוצא מקודש-הקודשים

לעברך בברית ה' אלקיך (דברים כט,יא)

פרשת 'ניצבים' נפתחת במילים¹: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם...לעברך בברית ה' אלוקיך". מפרשי התורה מסבירים², שבכך כרת משה רבנו ברית של ערבות בין יהודי ליהודי, הברית של "כל ישראל ערבים זה בזה".³

העניין של "כל ישראל ערבים זה בזה" אינו פשוט. כשאומרים שכל יהודי ערב לחברו, פירוש הדבר, שאם חסר משהו אצל יהודי אחד, יכולים לקבל דבר זה אצל היהודי השני. וכאן נשאלת השאלה, וכי כל אחד ואחד יכול להיות ערב לכל אחד?

עני ערב לעשיר?

כשמדובר בערבות רגילה של כסף, מקובל, וזה גם הגיוני, שהערב צריך להיות בעל אמצעים רחבים יותר מהלווה. לא יעלה על הדעת שעני יהיה ערב בעבור אדם עשיר. אם המלווה אינו סומך על העשיר והוא דורש מישהו שיהיה ערב לו, הרי הוא זקוק למישהו שיש לו אמצעים רבים יותר מהעשיר לצורך תשלום החוב; מה יועיל לו העני כאשר העשיר אינו יכול לשלם?!

ואם-כן, איך ייתכן שכל יהודי הוא ערב לחברו, ובכלל זה שגם היהודי הפשוט הוא ערב בעבור הגדול שבגדולים? במה יוכל הקטן להוסיף ולתרום לגדול בערבותו?

הראש והרגל

ההסבר לכך טמון בדברי רבנו הזקן, בעל ה'תניא', על הפסוק "אתם ניצבים היום כולכם". הוא מבאר⁴, שכל ישראל הם בבחינת "קומה אחת שלמה". כלומר, עם-ישראל נמשל למכלול איבריו של אדם.

אף שהראש נעלה לאין-ערוך מהרגל, בכל זאת אי-אפשר לומר שהראש רק נותן לרגל ושהרגל רק מקבלת מהראש. הראש, עם כל מעלותיו, כשהוא צריך להגיע ממקום אחד לשני, לא יועילו לו תכונותיו השכליות הנפלאות; הוא נזקק דווקא לרגל הפשוטה. אנו רואים אפוא, שהרגל, על אף נחיתותה לעומת הראש, בכל-זאת יש לה מה לתרום לו ומבחינה זו היא עולה עליו. כך כל איבר בגוף יש לו יתרון מיוחד, ומבחינת יתרון זה הוא ניצב מעל כל האיברים ויכול לתת ולהעניק להם את מה שאין להם מצד עצמם.

זו המשמעות של הערבות ההדדית בין כל ישראל: על אף כל חילוקי הדרגות שבעם-ישראל - יש ליהודי הפשוט ביותר מעלות מסויימות שאין למי שמשמש ה'ראש' והמנהיג שלו. לכל יהודי יש המעלה המיוחדת שלו, שמבחינתה הוא עולה על כל עם-ישראל. על-כן יכול כל יהודי להיות ערב בעבור כל עם-ישראל, כי מבחינת מעלתו הייחודית הוא 'עשיר' שיכול להיות ערב לכול.

הכנה לראש-השנה

את פרשת 'ניצבים' קוראים תמיד לפני ראש-השנה⁵, שכן היא הכנה לראש-השנה. התנאי החשוב ביותר הנדרש מאיתנו בבואנו להתייצב ("אתם ניצבים היום") לפני הקב"ה היא האחדות. וכשאומרים 'אחדות', אין הכוונה לאחדות בין דברים נפרדים שמשום מה מתחברים יחדיו, אלא לאחדות אמיתית, אחדות של "קומה אחת שלמה", כאחדותם המוחלטת של איברי גופו של אדם. אחדות כזאת היא הכלי לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1139)

----------

1) דברים כט,ט.

2) ראה אור החיים וכלי יקר בתחילת פרשתנו.

3) ראה רש"י דיבור המתחיל "אף-על-פי שיצא" - ראש השנה כט, סוף עמוד א. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן קצז סעיף ו.

4) לקוטי תורה ריש פרשת.

5) תוספות דיבור המתחיל "קללות שבתורת כוהנים" מגילה לא,ב. טור ושולחן ערוך אורח חיים סימן תכח סעיף ד. לקוטי תורה תחילת פרשת נצבים.