מאמרים נוספים בפרשה
	להיות מוכנים לגאולה
	לרדת כדי לעלות
	ההפרעות מחשלות
	למה הוסיפו איסורים וסייגים?
	לא לגעור; למצוא את הטוב
	להפוך חושך לאור
	המטרה – ביטול הנדרים
	בשיתוף עם הקב"ה
	מלחמת ה' – ביטול המדון
	להיות כלי ראוי לאור הקדושה
	תופעה מופלאה: מספרים עגולים
	לומדי התורה כמקור השראה
	מהפך בכפר
	כל החיים במסע
	כל החיים - ב"מסע"
	מבט חדש בתום המסע
	לכל 'מסע' יש תכלית
	הנשיא הוא הכול
	זכות הישיבה בעבר הירדן
	תפילתו של כוהן גדול

ויאיר בן-מנשה הלך וילכוד את חוותיהם, ויקרא אתהן חוות יאיר (במדבר לב,מא)

בסוף פרשת מטות מסופר על יאיר בן-מנשה, שכבש את ערי עוג מלך הבשן. התורה מתארת זאת במילים¹: "ויאיר בן-מנשה הלך וילכוד את חוותיהם, ויקרא אתהן חוות יאיר". מה הן "חוותיהם"? מפרש רש"י (כפירוש התרגום): "כפרניהון", כלומר, הכפרים.

אולם במקום אחר בתורה (בספר דברים), כשהתורה מתארת את כיבוש עבר הירדן, מדובר בשטח גדול ביותר שנכבש על-ידי יאיר. שם נאמר²: "יאיר בן-מנשה לקח את כל חבל ארגוב... ויקרא אותם על שמו, את הבשן חוות יאיר". ומעט קודם לכן³ מופיע תיאור על היקפו של אותו 'חבל ארגוב': "שישים עיר כל חבר ארגוב... ערים בצורות חומה". מדוע אפוא מוצג כאן הדבר כאילו מדובר בכמה כפרים קטנים?

זיכרון לנצח

ברור שיאיר כבש את כל חבל ארגוב, עם כל שישים הערים הבצורות שבו, אולם הוא קרא בשמו דווקא את הכפרים שמסביבן ולא את הערים עצמן. זאת, כפי שמפרש רש"י: "לפי שלא היו לו בנים, קראם בשמו לזיכרון".

הכפרים שמסביב לעיר, נקראים 'בנות' של העיר (כמו שנאמר⁴: "בחשבון ובכל בנותיה" - "חשבון" היא העיר, ו"בנותיה" הם הכפרים שמסביבה). בכך רצה יאיר להדגיש, שהכפרים הללו יהיו לו בבחינת בנים (לעניין הזיכרון), כשם שהכפרים הם 'בנות' של הערים.

מטומאה לקדושה

לא רק יאיר שינה את שם הכפרים שלכד. גם בני ראובן שינו את שמות הערים שבהן התיישבו בעבר הירדן.⁵ הערים הללו נקראו בשמות של עבודה זרה, ועל-ידי שהסבו את שמותיהם לשמות אחרים ועבדו שם את ה' - הפכו את המקום מטומאה לקדושה.

אצל יאיר בא הדבר לידי ביטוי מובלט. אותם כפרים, שנקראו על שם עבודה זרה, נהפכו ל"חוות יאיר", שם הרומז למהפך הרוחני שחל במקומות הללו. תחת היותם מקומות של עבודה זרה, נעשו עכשיו "חוות יאיר", עניין של חיות ואור - חיות של קדושה ואור של קדושה וטהרה.

אור בכפר

דבר זה בא לידי ביטוי מיוחד דווקא בכפרים. חז"ל אמרו⁶: "אינו דומה בן-כפר שראה את המלך לבן-כרך שראה את המלך". בן-כרך נמצא קרוב למלך, ולכן אין ראיית המלך בגדר חידוש אצלו. לעומתו, בן-כפר נמצא רחוק מהמלך, וכאשר הוא רואה את המלך, גורם הדבר התפעלות גדולה בנפשו.

הכפרים מסמלים אפוא ריחוק גדול יותר מ'המלך' - מלכו של עולם, הקב"ה. וזה היה החידוש הגדול בפעולתו של יאיר - שאפילו ה'כפרים', המקומות הרחוקים ביותר מאור הקדושה, נתבררו ונזדככו ונעשו מרכזים של אור וחיות של קדושה "עד היום הזה".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לח, עמ' 117)

---------
1) במדבר לב,מא.
2) דברים ג,יד.
3) שם ד-ה.
4) במדבר כא,כה.
5) במדבר לב,ג. וראה פירוש רבנו בחיי על הפסוק: סיחון ועוג "היו עובדים עבודה זרה... ולכן בני גד ובני ראובן, כאשר ידעו זה, הסבו שמות הערים לשמות אחרים, ורצו להתיישב בהם ולעבוד שם הקב"ה ולייחד אותו".
6) חגיגה יג,ה. וראה פירוש רש"י שם דיבור המתחיל "ראה ישעיה".