מאמרים נוספים בפרשה
	להיות מוכנים לגאולה
	לרדת כדי לעלות
	ההפרעות מחשלות
	למה הוסיפו איסורים וסייגים?
	לא לגעור; למצוא את הטוב
	להפוך חושך לאור
	המטרה – ביטול הנדרים
	בשיתוף עם הקב"ה
	מלחמת ה' – ביטול המדון
	להיות כלי ראוי לאור הקדושה
	תופעה מופלאה: מספרים עגולים
	לומדי התורה כמקור השראה
	מהפך בכפר
	כל החיים במסע
	כל החיים - ב"מסע"
	מבט חדש בתום המסע
	לכל 'מסע' יש תכלית
	הנשיא הוא הכול
	זכות הישיבה בעבר הירדן
	תפילתו של כוהן גדול

איש כי ידור נדר לה' (במדבר ל,ג)

פרשת מטות נפתחת בדיני הנדרים: "איש כי ידור נדר לה'".¹ נדר הוא איסור שאדם גוזר על עצמו, ועל-ידי-כך הוא הופך דבר מותר לאסור לגביו. חז"ל² מסבירים, שבאמצעות הנדר מקדש האדם את הדבר שהוא רוצה לאסור על עצמו בקדושת קרבן, ואז הדבר נאסר עליו משום הקדושה הגדולה, קדושת הקרבן, שחלה עליו.

בעניין הנדרים אנו מוצאים התייחסות דו-ערכית בדברי חז"ל: מצד אחד יש התייחסות חיובית לנדר - "נדרים, סייג לפרישות"³; ומצד שני נוזפים חז"ל⁴ בנודר - "לא דייך מה שאסרה לך התורה, אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים?!".

נדר - תלוי למי

אין כאן סתירה⁵, אלא הדבר תלוי במהותו של הנודר: יש מי שזקוק לנדר, ובעבורו נדר הוא דבר חיובי; ויש מי שאינו זקוק לנדר, ולכן אסור לו לנדור, ואף יש בכוחו להתיר נדרים של אחרים.

אדם שעדיין לא הגיע לדרגה גבוהה בעבודת ה', ראוי לו להיזהר גם מדברים מותרים, כי אף הללו עלולים לגשמו ולהורידו ממעלתו הרוחנית. אך מי שכבר הגיע לדרגה גבוהה בעבודת ה', וכבר אין חשש שהדבר המותר יגרום לו ירידה - אל לו להתנזר מענייני העולם, אלא אדרבה, עליו לבוא עמם במגע כדי לזככם ולקדשם.

יתרה מזו: הואיל והוא כבר עומד למעלה מעניין הנדרים, יש בכוחו להתיר נדרים של אחרים.

תוספת אור

וכאן אנו רואים דבר חשוב: מי שזקוק לנדרים ולכן פורש מדברים מותרים, אינו עושה זאת תוך כדי הדגשת השלילה שבהם, אלא להפך - על-ידי כך שהוא עושה אותם כקרבן קדוש, שמשום קדושתו אסור להשתמש בו.

הדבר תואם את דרכה של החסידות, שגם ההתרחקות מדברים שנכללים ב'סור מרע' אינה על-ידי התעסקות והתבוננות בשפלותו של הרע, אלא על-ידי תוספת בקו של 'עשה טוב' ובקדושה, ואז ממילא נדחה הרע.

עיקר ושלמות העבודה היא בקו של 'עשה טוב', בדוגמת מציאות העולם לעתיד לבוא.⁶ טבעו של אור (ואפילו מעט אור) שהוא דוחה את החושך מאליו, ולכן כשמחזקים את האור - הרע נופל מאליו, מבלי שיצטרכו לטפל בו באופן ישיר.⁷

רק להסיר האבק

כך גם צריך להיות היחס ליהודי שני: כשפוגשים יהודי שהתנהגותו אינה בכיוון הרצוי וכו', הדרך לגשת אליו אינה על-ידי שיטת 'שמאל דוחה'⁸ - על-ידי גערות, צעקות, איומים בעונשים וכו'; אלא דווקא בגישה של 'ימין מקרבת'⁸ - מתוך אהבה, קירוב הלבבות והדגשת מעלתו כיהודי, בן אברהם יצחק ויעקב.

יש להסביר לאותו יהודי שהוא בנו יחידו של הקב"ה ונשמתו היא "חלק א-לוה ממעל ממש"9, ושיש בו אוצרות יקרים ונפלאים, שרק מכוסים באבק ועפר; ושאם רק יסיר את העפר, יגלה את פנימיותו הטובה. דרך כזאת תתקבל על ליבו ותגרום לכך, שהוא עצמו יתנער מהדברים השליליים ויגלה את הטוב האמיתי הטמון בו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי ספר השיחות תשמ"ח כרך ב, עמ' 553)

----------

1) במדבר ל,ג.

2) שולחן ערוך יורה דעה סימן רד סעיף א.

3) אבות פרק ג משנה יג. רמב"ם הלכות נדרים פרק יג הלכה כג.

4) ירושלמי נדרים פרק ט הלכה א. רמב"ם הלכות דעות תחילת פרק ג.

5) ראה לקוטי שיחות כרך ד עמוד 1076 ואילך. כרך יג עמוד 107 ואילך. ועוד.

6) ראה תניא, איגרת הקודש סוף סימן כו.

7) לקוטי תורה שיר השירים מח,ג.

8) לשון חז"ל - סוטה מז,א. ושם נסמן. הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק ד הלכה יז.

9) תניא תחילת פרק ב.