חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:21 זריחה: 6:08 כ"ו באב התשע"ז, 18/8/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

התורה משנה את העולם
מאמרים נוספים בפרשה
תקיפות וענווה בכפיפה אחת
שמיטה אצל הר-סיני
השבת - תכלית החיים
תכלית ההתבטלות – שלא מרגישים אותה
מה באמת עניין שמיטה להר-סיני?
תורה לשם תורה
שנת השמיטה כיום השבת
יהודי זורע ומאמין
להחדיר קדושה בגדרי הזמן
שמיטה ויובל בעבודת ה'
קניינים בחיי הרוח
אין טוב בלי עבודה
שאלת חכם
רחמים אין-סופיים
קבלת-עול מתוך תענוג
כמו אותיות חקוקות באבן
התמזגות מוחלטת עם התורה
להשקיע עמל בתורה
השפעת התורה בלי גבולות
תמורות בטבע העולם
הברכות שטמונות בתוך ה"קללות"
להפוך את הרע לטוב
נבואת הגלות והגאולה
התורה משנה את העולם
להבין חוקים

העשירי יהיה קודש (ויקרא כז,לב)

אחת ממצוות התורה, המפורטות בפרשתנו, היא מעשר בהמה: "כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קודש לה'". על האדם להעביר את בהמותיו בשורה, וכל בהמה עשירית מתקדשת בקדושת המעשר.

מהמילים "כל אשר יעבור" אנו למדים שאסור לאדם לבחור איזו בהמה תהיה העשירית. עליה לעבור מעצמה, ולא שהאדם יבחר בה. בכך אוסרת התורה על האדם לבחור למעשר דווקא בהמה נאה או להפך, בהמה חלשה וכחושה.

הקדושה חלה

מוסיפה התורה ומזהירה: "לא יבקר בין טוב לרע". אזהרה זו נראית מיותרת, שהרי, כאמור, כבר נאמר "כל אשר יעבור". מבאר רש"י: "לא יבקר בין טוב לרע - בין תם בין בעל-מום חלה עליו קדושה". כלומר, אפילו אם הבהמה העשירית הייתה בעלת-מום קדושת המעשר חלה עליה.

אולם אם הבהמה היא בעלת-מום, הרי לא תוכל להיות קרבן לה'? מסביר רש"י: "ולא שיקריב בעל-מום, אלא ייאכל בתורת מעשר ואסור ליגזז וליעבד". כלומר, ברור שבהמה בעלת-מום לא תוכל לשמש קרבן ולעלות למזבח. בכל-זאת חלה על הבהמה קדושה, והיא צריכה להיאכל בקדושה, כמעשר, וכמו-כן אסור לגזוז את צמרה או לעבוד בה.

זיכוך בעולם

כשהתורה אומרת שהעשירי "יהיה קודש", משמעות הדבר שברגע שהבהמה עוברת תחת השבט יש להחיל עליה מיד את הקדושה. כשמדובר בבהמה תמימה, ללא מום, הקדושה המעשית היא, שמקריבים אותה על המזבח. אולם גם בבעלת-מום חלה מיד הקדושה, הן בהוראת 'עשה' והן ב'לא תעשה': ה'עשה' הוא - "ייאכל בתורת מעשר", וה'לא תעשה' הוא – "אסור ליגזז וליעבד".

מוסבר בתורת החסידות, שכל המצוות עניינן לפעול זיכוך במציאות הגשמית, אלא שיש בזה כמה דרגות: יש הזיכוך שנוצר בדברים הגשמיים כאשר מכינים אותם לדבר מצווה. למשל, צמר שהוכן לציצית; קלף – לכתיבת תפילין וכדומה. ויש החפץ הגשמי כפי שהוא בשעה שנתקיימה בו המצווה, שאז הקדושה חלה בו גם לאחר מכן.

דרגות הקדושה

בזה עצמו יש הבדל בין 'תשמישי קדושה', שגם לאחר עשיית המצווה הם עומדים בקדושתם, לבין דברים שמשמשים לצורך מצווה, אבל אינם נעשים קודש בעצמם. אמנם גם בהם חלה פעולת הזיכוך על-ידי המצווה, אלא שאין זה מגיע לדרגת הזיכוך של 'תשמישי קדושה'.

זה החידוש שנתחדש במתן-התורה, שהקב"ה ירד לשכון כאן בעולם הזה, עד שהזיכוך שנוצר בדברים הגשמיים על-ידי קיום המצוות נקבע בתוכם ורישומו נשאר בהם גם לאחר קיום המצווה. זאת רואים אנו במעשה בהמה, שאפילו בבהמה בעלת-מום, שאינה קרבה על המזבח, בכל-זאת חלה עליה הקדושה, עד שאין לגוזזה ולעבוד בה, ואף צריכים לאוכלה "בתורת מעשר".

 (מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יב, עמ' 129)



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)