חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:08 זריחה: 5:15 כ"ח בכסליו התשע"ח, 16/12/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

להשקיע עמל בתורה
מאמרים נוספים בפרשה
תקיפות וענווה בכפיפה אחת
שמיטה אצל הר-סיני
השבת - תכלית החיים
תכלית ההתבטלות – שלא מרגישים אותה
מה באמת עניין שמיטה להר-סיני?
תורה לשם תורה
שנת השמיטה כיום השבת
יהודי זורע ומאמין
להחדיר קדושה בגדרי הזמן
שמיטה ויובל בעבודת ה'
קניינים בחיי הרוח
אין טוב בלי עבודה
שאלת חכם
רחמים אין-סופיים
קבלת-עול מתוך תענוג
כמו אותיות חקוקות באבן
התמזגות מוחלטת עם התורה
להשקיע עמל בתורה
השפעת התורה בלי גבולות
תמורות בטבע העולם
הברכות שטמונות בתוך ה"קללות"
להפוך את הרע לטוב
נבואת הגלות והגאולה
התורה משנה את העולם
להבין חוקים

אם בחוקותי תלכו (ויקרא כו,ג)

מצוות התורה מתחלקות לשלושה סוגים: 'משפטים' - מצוות שכליות; 'עדות' - מצוות שלא היינו מבינים אותן מעצמנו, אבל לאחר שניתנו אפשר להבינן בשכל; ו'חוקים' - מצוות שאין לנו שום הבנה והשגה בהן.

המילה 'חוקים' היא גם ממשמעות 'חקיקה', ויש קשר פנימי ביניהן. אדם יכול לגלות את רצונו ומחשבותיו בדיבור, דבר שכרוך במאמץ אפסי; בכתב - פעולה שכבר דורשת מאמץ מסויים, אם-כי קל; ובאמצעות חקיקה על האבן - פעולה הכרוכה בהפעלת כוח רב. החקיקה מסמלת אפוא פעולה שדורשת מאמץ מיוחד וכוח רב. כך גם קיום ה'חוקים' דורש כוח ומאמץ מצד האדם, שכן הוא נדרש לקיים דברים שאין לו בהם שום הבנה.

כוח מיוחד

עניין זה של מאמץ והפעלת כוח מיוחד מצוי גם בפסוק הפותח את פרשתנו - "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו". על המילים 'אם בחוקותי תלכו' שואל רש"י: "יכול זה קיום המצוות? כשהוא אומר 'ואת מצוותי תשמרו', הרי קיום המצוות אמור. הא מה אני מקיים 'אם בחוקותי תלכו'? - שתהיו עמלים בתורה".

כלומר, אי-אפשר לפרש ש"בחוקותי" אמור על קיום המצוות, שהרי על כך מדבר המשך הפסוק ("ואת מצוותי תשמרו"). כמו-כן אי-אפשר לפרש שהכוונה היא ללימוד רגיל של התורה, שכן גם לימוד התורה הוא מצווה והוא נכלל ב"את מצוותי תשמרו". מכאן ש"בחוקותי" מכוון לסוג מיוחד של לימוד תורה - "שתהיו עמלים בתורה".

חקיקה בלב

וכאן מתחברים שני הפירושים של "בחוקותי": כשיהודי לומד תורה מתוך עמל, מתוך עבודה קשה מהסוג של 'חקיקה', יוצרת התורה חקיקה בליבו של היהודי. כשהוא מתייגע בלימוד התורה, אפילו אם ליבו כלב האבן, תיחקק התורה בליבו, בבחינת "אבנים שחקו מים".

לא די ללמוד תורה במאמץ רגיל. יהודי צריך לעמול בתורה ולהשקיע בלימודה כוחות גדולים, כשם שפעולת החקיקה באבן דורשת מאמץ מיוחד והשקעת כוחות רבים. דווקא לימוד כזה חודר ללב האדם ומחולל שינוי בנפשו.

למעלה מהשכל

לא רק את המצוות צריך לקיים מתוך קבלת-עול שלמעלה מהשכל, אלא גם לימוד התורה צריך להיות באופן של "בחוקותי", "חוקה חקקתי". עמל בתורה פירושו, שיהודי אינו לומד רק כפי שמתחייב בשכלו, אלא למעלה מהשכל. כמו-כן הוא יודע שגם העניינים בתורה שהוא מבין ומשיג בשכלו, הם בעצם למעלה מהשגה שכלית, שכן התורה היא חכמתו של הקב"ה, ו"כשם שאין ביכולת שום שכל נברא להשיג בורא, כך אינו יכול להשיג חכמתו".

לכן לימוד התורה נקרא כאן "בחוקותי", מלשון 'חוקים', משום שעל-ידי העמל בתורה מגיעים להכרה שגם ה'משפטים' הם בעצם 'חוקים'.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יז, עמ' 313)



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)