ושבתה הארץ שבת לה' (ויקרא כה,ב)
שנת השמיטה מכונה בפרשתנו שבת: "ושבתה הארץ שבת לה'". גם בהמשך נאמר: "שבת-שבתון יהיה לארץ, שבת לה'". חז"ל למדו מכאן, שלשבת ולשמיטה יש הלכות משותפות. למשל, כשם שחובת השביתה ממלאכה בשבת מתחילה רק עם כניסת השבת ולא קודם לכן, אף בשנת השמיטה אין איסור לזרוע בסוף השנה השישית, אף-על-פי שהפירות יצמחו מעצמם בשנת השמיטה.
רש"י מפרש, שכוונה המילים "שבת לה'" ללמדנו שהשביתה ממלאכת האדמה בשנת השמיטה צריכה להיות "לשם ה'". כשם שהשבת נועדה להשריש בלב האדם את ההכרה בבריאת העולם על-ידי הקב"ה – "ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, וביום השביעי שבת" – כך גם שנת השמיטה היא "שבת לה' – לשם ה'", גם היא נועדה להחדיר בלב האדם את האמונה בבורא העולם ומנהיגו.
לקדש את החיים
את ההשוואה לשבת יש לפרש גם בעומק יותר: השבת מקיפה את כל מציאותו של היהודי, גם את צרכיו הגשמיים, וכלשון הציווי "וקראת לשבת עונג". יהודי מענג את השבת לא רק בענייני תורה ותפילה, אלא גם בענייני אכילה ושתייה. כי קדושת השבת חודרת גם לחייו הגשמיים של האדם, עד שהעונג הגשמי עצמו נעשה עניין של מצווה וקדושה.
גם שנת השמיטה נועדה לקדש את החיים הארציים והגשמיים. אנו רואים זאת בעובדה שפירות שנה זו קדושים, ויש כמה וכמה הלכות שנועדו לשמור על קדושתם של הפירות. דבר זה מבטא את הרעיון "בכל דרכיך דעהו" – יהודי עובד את הקב"ה בכל דרכיו ובכל מעשיו, ובכלל זה העשייה הגשמית היום-יומית.
יתרון לזה על זה
מצד אחד יש לשבת יתרון על שנת השמיטה. ביום השבת האדם מתעלה מעל כל ענייני החולין. כל המלאכות אסורות, ואילו הצרכים הגשמיים שגורמים עונג נהפכים למצווה. משמעות הדבר - בשבת יהודי עומד בדרגת קדושה עליונה, שלמעלה מהחיים הגשמיים הרגילים.
לעומתה, שנת השמיטה נועדה להחדיר את הקדושה לתוך הארץ, לתוך החיים הארציים של האדם. בעוד השבת נותנת לנו כוח להתעלות מעל ענייני העולם, שנת השמיטה מעניקה כוח להביא את הקדושה לתוך החיים הארציים עצמם.
בכל דרכיך דעהו
וזו ההוראה שיש ללמוד ממצוות השמיטה בעבודתו הרוחנית של כל אחד ואחד מישראל – קדושת האדם ודבקותו בקב"ה צריכות להיות לא רק בזמני התפילה ולימוד התורה, כשהוא קדוש ומובדל מענייני העולם, אלא גם כשהוא עוסק בענייני החולין, בצרכים הגשמיים והארציים שלו.
שנת השמיטה נותנת כוח לשש השנים שאחריה. היא בבחינת מאגר גדול, שממנו מחלקים את השפע לכלים הקטנים. האדם נדרש לשאוב קדושה אלוקית ("שבת לה'") משנת השמיטה, כדי שיוכל לקיים את הציווי "בכל דרכיך דעהו".
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יב, עמ' 108)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
