חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:08 זריחה: 5:15 כ"ח בכסליו התשע"ח, 16/12/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נבואת הגלות והגאולה

כדי שתבוא הגאולה חייב לחול שינוי פנימי בלב העם. הגלות והגאולה הן שני מצבים מנוגדים. לכן יביא הקב"ה את הגאולה לא בזכות עם-ישראל, אלא בזכות האבות
מאמרים נוספים בפרשה
תקיפות וענווה בכפיפה אחת
שמיטה אצל הר-סיני
השבת - תכלית החיים
תכלית ההתבטלות – שלא מרגישים אותה
מה באמת עניין שמיטה להר-סיני?
תורה לשם תורה
שנת השמיטה כיום השבת
יהודי זורע ומאמין
להחדיר קדושה בגדרי הזמן
שמיטה ויובל בעבודת ה'
קניינים בחיי הרוח
אין טוב בלי עבודה
שאלת חכם
רחמים אין-סופיים
קבלת-עול מתוך תענוג
כמו אותיות חקוקות באבן
התמזגות מוחלטת עם התורה
להשקיע עמל בתורה
השפעת התורה בלי גבולות
תמורות בטבע העולם
הברכות שטמונות בתוך ה"קללות"
להפוך את הרע לטוב
נבואת הגלות והגאולה
התורה משנה את העולם
להבין חוקים

וזכרתי את בריתי יעקב  (ויקרא כו,מב)

בפרשת התוכחה מתאר הקב"ה את הצרות שיפקדו את עם-ישראל אם יסור מדרך התורה. בסוף הדברים מנבא הקב"ה את התשובה שישוב עם-ישראל לדרך התורה ומיד לאחר מכן תבוא הגאולה.

אולם סדר הפסוקים מעורר תמיהה. בתחילה נאמר1: "והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם". לכאורה לפנינו התעוררות של תשובה, ואחריה צריכה לבוא הגאולה. אך מיד אחר-כך נאמר2: "והבאתי אותם בארץ אויביהם, או-אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עוונם". רק לאחר מכן נאמר3: "וזכרתי את בריתי יעקב". העלאת זכות האבות היא שתביא את הגאולה בפועל.

וידוי חיצוני

מכאן שהווידוי שיתוודה עם-ישראל על עוונו בסוף הגלות עדיין לא יביא את הגאולה. זו תבוא רק לאחר ש"יכנע לבבם הערל" מתוך כך שהקב"ה יביאם "בארץ אויביהם". וגם בכך לא יהיה די להביא את הגאולה, והיא תבוא רק בזכות האבות, אברהם יצחק ויעקב.

העובדה שעם-ישראל מתוודה על העוונות איננה מעידה בהכרח על תשובה אמיתית, שפירושה שינוי פנימי בלב האדם. פקדו את העם צרות רבות, ובעקבות לחץ הצרות מתנה עם-ישראל את מר-גורלו ומגולל את החטאים שגרמו לגלות ולכל הסבל; אולם עדיין אין כאן מהפך פנימי והחלטה לעזוב את דרך החטא ולדבוק בקב"ה.

ריצוי העוונות

משום כך אין הווידוי הזה גורם אפילו למחיקת העוונות, שכן אין כאן תשובה של ממש. ריצוי העוונות יבוא על-ידי "והבאתי אותם בארץ אויביהם", דבר שיגרום ל"או-אז יכנע לבבם הערל". שברון-הלב והייסורים יביאו לידי כך ש"ירצו את עוונם" - העוונות יתכפרו.

אך גם בריצוי העוונות לא די להביא את הגאולה. כדי שתבוא הגאולה חייב לחול שינוי פנימי בלב העם. הגלות והגאולה הן שני מצבים מנוגדים. הגלות היא ביטוי של הסתר פנים ואילו הגאולה היא ביטוי של "ופניתי אליכם"4 - גילוי והארת פנים מצד הקב"ה. לצורך זה נדרשת 'הפניית הפנים' מצד עם-ישראל אל ה', ודבר זה עדיין לא קרה. לכן יביא הקב"ה את הגאולה לא בזכות עם-ישראל, אלא בזכות האבות.

התחלת התהליך

אף-על-פי-כן, גם הווידוי החיצוני גורם שהקב"ה יתנהג כלפי עם-ישראל במידת הרחמים, וכפירוש רש"י5 על הפסוק "והבאתי אותם בארץ אויביהם" - "זו מידה טובה לישראל... אני איני מניחם, אלא מעמיד אני את נביאיי ומחזירן לתחת כנפיי".

עצם העובדה שאדם מתוודה בפיו על חטאיו, אף-על-פי שלא גמר בליבו לשוב בתשובה, יש בה פעולה חיובית.6 הדיבור עצמו מעורר את הלב, וכמו-כן, כשאדם אומר דבר שאין הוא שלם עמו, הוא חש רגש של בושה, וגם זה עצמו דבר חיובי.

לכן יש חשיבות גם ל"והתוודו על עוונם", ומכאן מתחיל התהליך שיביא בסופו של דבר את הגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כז, עמ' 207)

----------

1) ויקרא כו,מ.

2) שם, מא.

3) שם, מב.

4) שם, ט.

6) מתורת כוהנים.

7) ראה מנחת חינוך מצוה שסד. רמב"ם הלכות תעניות תחילת פרק ה.



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)