חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:37 זריחה: 5:39 כ"ז באייר התשע"ז, 23/5/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

יהודי זורע ומאמין

יהודי מתאפיין בכך שהוא "מאמין בחי-העולמים - וזורע". כלומר, כשהוא זורע את האדמה אין הוא רואה בכך דבר טבעי בלבד, אלא הוא זורע אך ורק משום שהוא מאמין בקב"ה ותולה בו את תקוותו, שישלח לו את פרנסתו באמצעות זריעת האדמה.
מאמרים נוספים בפרשה
תקיפות וענווה בכפיפה אחת
שמיטה אצל הר-סיני
השבת - תכלית החיים
תכלית ההתבטלות – שלא מרגישים אותה
מה באמת עניין שמיטה להר-סיני?
תורה לשם תורה
שנת השמיטה כיום השבת
יהודי זורע ומאמין
להחדיר קדושה בגדרי הזמן
שמיטה ויובל בעבודת ה'
קניינים בחיי הרוח
אין טוב בלי עבודה
שאלת חכם
רחמים אין-סופיים
קבלת-עול מתוך תענוג
כמו אותיות חקוקות באבן
התמזגות מוחלטת עם התורה
להשקיע עמל בתורה
השפעת התורה בלי גבולות
תמורות בטבע העולם
הברכות שטמונות בתוך ה"קללות"
להפוך את הרע לטוב
נבואת הגלות והגאולה
התורה משנה את העולם
להבין חוקים

ושבתה הארץ שבת לה'  (ויקרא כה,ב)

בפרשתנו1 מפרטת התורה את דיני שנת השמיטה. מבואר בספרים2, ששנת השמיטה נועדה לחזק בליבו של היהודי את האמונה בבורא העולם. בעוד שבמשך שש שנות העבודה הוא מוציא את לחמו מעבודתו ומיגיע כפיו, הרי בשנת השמיטה הוא תולה את מבטחו בקב"ה לבדו.

בדרך זו מלמדת שנת השמיטה את האדם כי הקב"ה הוא הזן והמפרנס את העולם כולו, ואז כשהאדם שב לעבודת האדמה בשש שנות העבודה, הוא חדור בהכרה כי פרנסתו באה לו מאת הקב"ה (ולא חלילה מ"כוחי ועוצם ידי"3).

לא דבר טבעי

הגמרא אומרת4, שיהודי מתאפיין בכך שהוא "מאמין בחי-העולמים - וזורע". כלומר, כשהוא זורע את האדמה אין הוא רואה בכך דבר טבעי בלבד ואין הוא סומך על טבע העולם, אלא הוא זורע אך ורק משום שהוא מאמין בקב"ה ותולה בו את תקוותו, שישלח לו את פרנסתו באמצעות זריעת האדמה.

באמונה זו עצמה יש שתי רמות, עד כמה מייחס האדם חשיבות לאמצעים הטבעיים שעל-ידם הוא מקבל את השפע מהקב"ה:

דרגות באמונה

אפשרות אחת - הוא סומך על הקב"ה שיתמיד בהנהגת הטבע. הוא יודע, שהקב"ה הוא הבורא והוא שקבע את חוקי הטבע, באופן של "זרע וקציר... לא ישבותו5, ולכן הוא מאמין שימשיך להנהיג כך את הטבע, וממילא יצליח בזריעתו.

הוא אמנם מייחס חשיבות לדרכי הטבע ומתחשב בהן, אלא שהוא מאמין שחשיבות הטבע היא אך ורק משום הקב"ה קבע חוקים אלה בבריאה.

אפשרות שנייה - אין הוא סומך כלל על דרכי הטבע ואין הוא מייחס להן שום חשיבות, משום שהוא מרגיש שהקב"ה בורא את העולם בכל רגע ורגע מחדש והכול - לרבות הדברים הטבעיים - נעשה על-ידו.

בכל-זאת הוא זורע, משום שהקב"ה ציווה עליו לזרוע את האדמה, ולכן הוא עושה זאת וממילא בטוח שבדרך זו ישלח לו הקב"ה את ברכתו. זוהי אמונה שלמעלה מהשכל.

בלי כלים טבעיים

למעלה מזה עומדת האמונה של שנת השמיטה. שכן בשש שנות העבודה, גם על-פי רמת האמונה השנייה, יש כאן בכל-זאת עשייה טבעית שעלולה להעלים את האמונה בכך שהברכה באה מהקב"ה לבדו. בתוך נפשו אכן האדם מאמין בה' לבדו ואינו מייחס לדרכי הטבע שום חשיבות, אבל כלפי חוץ אנו רואים בכל-זאת שהוא מפיק את לחמו מעבודת האדמה.

דווקא בשנה השביעית, שבה הוא שובת לחלוטין מעבודת האדמה ומתמסר ללימוד התורה בלא שום דאגות6 - אז מתגלה לעיני כול אמונתו העצומה בה', אמונה טהורה שעומדת למעלה מכל מגבלות השכל האנושי.

זו האמונה הנדרשת מכל יהודי והיא תגיע לשלמותה ב"יום שכולו שבת"7 - בגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לב, עמ' 159)

----------

1) ויקרא כה,ב ואילך.

2) ראה חינוך מצוה פד. מצוה שכח. רמב"ן פרשתנו כה,ב. אברבנאל שם.

3) לשון הפסוק דברים ח,יז.

3) שבת לא,א. תוספות דיבור המתחיל אמונת (מירושלמי).

5) בראשית ח,כב.

6) ראה ספורנו ויקרא כה,ב.ד. ועוד.

7) משנה סוף מסכת תמיד.



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)