חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:44 זריחה: 5:50 י' באב התשע"ח, 22/7/18
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

יראת-שמים שלמה
מאמרים נוספים בפרשה
לא לנטוש את העולם
אל תחשוב על עצמך
מה יהודי צריך לרצות
לדבוק בקב"ה ולהישאר בעולם הזה
לא לברוח מן העולם
להיכנס כדי לצאת
לקדושה אין גבולות
לראות את התכלית
לכסות את הדם
משמרת למצוות
רעיון אחד בשלושה ציוויים
להקל על השבים
להסתכן ולהציל נפשות
אהבת-ישראל כעסק וכמלאכה
שלושה רבדים באהבת-ישראל
אהבת-ישראל - הכלל הגדול
מקורות היניקה של האילן ופירותיו
כשמחוברים, לא מתבטלים
לתת פרנסה לקב"ה
יראת-שמים שלמה
התקדשות עצמית

ומקדשי תיראו (ויקרא יט,ל)

בפרשת קדושים מופיעה המצווה לירא מן המקדש: "ומקדשי תיראו". זו ממש מצוות-עשה, המנויה בספר המצוות של הרמב"ם והיא מפורטת בהרחבה בהלכות בית-הבחירה. מה הכוונה "לירא מן המקדש"? מבאר הרמב"ם, שהכוונה היא ליראת-שמים: "לא מן המקדש אתה ירא, אלא ממי שציווה על יראתו". כלומר, היראה מהמקדש היא בעצם יראה מהקב"ה, שציווה עלינו לירא מבית-מקדשו.

בהמשך מפרט הרמב"ם שורה של פעולות המבטאות את היראה מהמקדש: אסור לאדם להיכנס להר-הבית במקלו ובתרמילו ובאבק שעל רגליו; אסור לעבור שם כדי לקצר דרך; אסור לירוק שם; ועוד פעולות שיש בהן משום חוסר כבוד ויראה. לצד איסורים אלה נדרש האדם להתנהג במקום ביראת-כבוד: "כל הנכנס לעזרה, יהלך בנחת... ומהלך באימה וביראה וברעדה".

שתי דרכים

את הציווי הזה, של יראת המקדש, אפשר להבין בשתי דרכים: א) הציווי הוא על יראת הלב - שהאדם יחוש רגש של יראה מהמקדש, והביטוי של הרגש הזה הוא בקיום הפעולות המבטאות את היראה. ב) הציווי הוא על ההתנהגות המעשית, שהאדם מצווה להתנהג ביראה כלפי המקדש, ומקיום הפעולות המעשיות יבוא האדם גם להרגשת יראה בליבו.

לשאלה זו יש גם השלכה מעשית: אם הציווי הוא על הפעולות שמבטאות יראה, ציווי זה חל כבר עם הכניסה להר-הבית, שבו מתחיל הצורך להישמר במעשים של 'מורא מקדש'; לעומת זאת, אם עיקר הציווי הוא רגש היראה והפחד שבלב - חובה זו מתחילה רק כאשר האדם נכנס לעזרה, שאז הוא "עומד לפני ה'".

בלי מגבלות

מלשון הרמב"ם נראה שהוא סבור כי הציווי הוא על המעשים. לכן הוא מתחיל לפרט את הפעולות המעשיות הנדרשות ממצווה זו של 'מורא מקדש', ורק לאחר מכן הוא מדבר על הצורך שהאדם גם יחוש רגשות של יראה ופחד בהיכנסו לעזרה.

על-פי שיטה זו, היראה גדולה ועמוקה יותר. כאשר היראה נובעת מרגשותיו של האדם, היא תלויה במידה הבנתו על גדולת הבורא, וככל שהוא משיג יותר את גדולתו של הקב"ה, כן גדלה יראתו מפניו. לעומת זאת, כשעיקר היראה היא קיום רצונו של הקב"ה, אשר ציווה לירא מפניו, מתבטלות מגבלותיו של האדם, והוא מגיע ליראה מוחלטת ולהתבטלות גמורה מפני ה'.

דרגה גבוהה

יראה זו צריכה להתקיים גם בזמן הגלות, כאשר בית-המקדש חרב. ויתרה מזו: הואיל ויראה זו נובעת מהתבטלותו המוחלטת של האדם לפני הקב"ה, הרי דווקא בזמן הגלות, כשהלב שבור ממילא מהסתר השכינה, ויהודים לומדים תורה ומקיימים מצוות בקבלת-עול - מגיעה יראה זו לדרגה גבוהה יותר מאשר בזמן הבית.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לז, עמ' 55)



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)