וכיפר בעדו ובעד ביתו (ויקרא טז,ו)
בפרשת אחרי מתארת התורה את סדר עבודתו של הכוהן הגדול ביום-הכיפורים. אחת מעבודותיו היא הקרבת קרבן חטאת, ועל זה נאמר: "וכיפר בעדו ובעד ביתו". מה הכוונה "ביתו"? מפרשים חז"ל: "ביתו – זו אשתו". מכאן נלמדת הלכה שהכוהן הגדול שעובד בבית-המקדש ביום-הכיפורים חייב להיות נשוי.
הלכה זו דורשת הסבר: יום-הכיפורים הוא יום קדוש ביותר. הכוהן הגדול היה צריך להתכונן לקראת יום זה על-ידי פרישות והיטהרות מיוחדת. שבעה ימים לפני יום-הכיפורים היה עליו להיות פרוש מביתו, כדי להתעלות בטהרה ובקדושה. מדוע אפוא יש הכרח שיהיה נשוי דווקא?
עיקר הבית
כמו-כן נדרש הסבר מדוע אשתו של הכוהן הגדול מכונה בפסוק "ביתו" ולא בפשטות - "אשתו"? מכאן שהתורה באה ללמדנו לא רק את עצם הדין שהכוהן הגדול היה צריך להיות נשוי, אלא שהדבר קשור למעלה המיוחדת של האישה, בהיותה "ביתו".
הדבר יובן על-פי מאמרו של ר' יוסי: "מימיי לא קריתי לאשתי - אשתי... אלא לאשתי – ביתי". מפרש רש"י, שר' יוסי היה קורא לאשתו "ביתי" משום "שהיא עיקר של בית". מאמר זה נאמר בהמשך לשורה של דרכי-התנהגות טובות וזהירויות של ר' יוסי. במה באה לידי ביטוי המעלה המיוחדת של דרך זו, לקרוא לאישה "ביתי"?
הייעוד האלוקי
דרכו זו של ר' יוסי מעידה על נקודת-המבט המיוחדת שלו. הוא ראה בכל דבר בעולם את תכליתו ומטרת בריאתו. לא זו בלבד שראה שיש בעל-בית לבריאה, ושהעולם כולו נועד לשמש את הבורא – הוא ראה מלכתחילה בכל דבר בבריאה את ייעודו האלוקי.
מנקודת-מבט זו הוא ראה את אשתו כ"ביתו". כל מטרת הנישואין היא להקים בית בישראל ולבנות דור חדש. בעיניו לא הייתה שום הפרדה בין מהותו של דבר ובין תכליתו ומטרתו. לכן הוא ראה את אשתו כפי שהדברים נראים מצד התכלית והמטרה – "ביתו", בית יהודי שבו גדל הדור הבא.
דרגתו של הכוהן הגדול
לזה רומזת התורה באומרה שביום-הכיפורים צריך הכוהן הגדול לכפר "בעדו ובעד ביתו". אין הכוונה ללמדנו רק את הדין שעליו להיות נשוי, אלא שהוא צריך לעמוד בדרגה רוחנית גבוהה כל-כך, שהוא רואה בכל דבר את תכליתו ומטרתו, וממילא הוא רואה את אשתו כ"ביתו".
ביום-הכיפורים נדרש הכוהן הגדול להתעלות לשלמות העליונה ביותר, עד שאין הוא רואה את הדברים שבעולם כפי שהם נראים לעיניים, אלא מנקודת-המבט של התכלית האלוקית שבהם. כשהוא עצמו עומד בדרגה רוחנית זו, ביכולתו לכפר על עם-ישראל ולהביא להם את הברכה האלוקית לשנת שפע וברכה.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יז, עמ' 172)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
