מאמרים נוספים בפרשה
	לא לנטוש את העולם
	אל תחשוב על עצמך
	מה יהודי צריך לרצות
	לדבוק בקב"ה ולהישאר בעולם הזה
	לא לברוח מן העולם
	להיכנס כדי לצאת
	לקדושה אין גבולות
	לראות את התכלית
	לכסות את הדם
	משמרת למצוות
	רעיון אחד בשלושה ציוויים
	להקל על השבים
	להסתכן ולהציל נפשות
	אהבת-ישראל כעסק וכמלאכה
	שלושה רבדים באהבת-ישראל
	אהבת-ישראל - הכלל הגדול
	מקורות היניקה של האילן ופירותיו
	כשמחוברים, לא מתבטלים
	לתת פרנסה לקב"ה
	יראת-שמים שלמה
	התקדשות עצמית

להוסיף לכם תבואתו (ויקרא יט,כה)

כאשר נוטעים אילן, עוברים פירותיו שלושה שלבים: בשלוש השנים הראשונות אסורים הפירות לחלוטין, איסור 'ערלה'¹; פירות השנה הרביעית הם "קודש הילולים לה'"², וחייבים לאוכלם דווקא בירושלים; פירות השנה החמישית הם כבר חולין ואפשר ליהנות מהם כרגיל.³

בפרשתנו אומרת התורה, שעל-ידי הזהירות בקיום דיני הפירות בארבע השנים הראשונות, תבוא ברכה גדולה בשנה החמישית³: "ובשנה החמישית... להוסיף לכם תבואתו".

בספרי החסידות⁴ מוסבר, שבפירות השנה החמישית יש מעלה גדולה, אף בהשוואה לפירות המקודשים של השנה הרביעית. נשאלת השאלה, איך ייתכן שבפירות חולין יהיה יתרון על פירות השנה הרביעית, שיש בהם קדושה ושחייבים לאוכלם דווקא בירושלים?

לומר: ברוך השם

הדבר יובן על-פי סיפור מהבעל-שם-טוב.⁵ בימים שעדיין היה נסתר, נהג לנסוע ממקום למקום ולשאול יהודים לבריאותם ולמצב פרנסתם, כדי שהללו יענו לו בדברי שבח לה' - ברוך ה', תודה לה' וכדומה.

בעיירה אחת שמע על תלמיד-חכם מופלג, פרוש זקן, שכבר למעלה מיובל שנים התבודד בחדרו והגה בתורה כשהוא שרוי בתענית כמעט כל השבוע. הבעש"ט נכנס אליו ושאלו למצב בריאותו ולפרנסתו. הפרוש לא ענה, אלא סימן לעבר הדלת, לאות שייצא ויילך.

הבעש"ט פנה לצאת, ובעומדו בפתח פנה אל הזקן: "רבי, מדוע אינכם נותנים לה' את פרנסתו?". הלה השתומם למשמע הדברים, והבעש"ט הסביר: "אנו חיים מהפרנסה שהקב"ה מרעיף עלינו, אך ממה מתפרנס, כביכול, הקב"ה? זאת גילה דוד המלך בתהילים⁶: 'ואתה קדוש, יושב תהילות ישראל'. אתה, ה', שאתה קדוש, מהי ה'פרנסה' עליה אתה 'יושב'? - 'תהילות ישראל'! על-ידי שיהודים מהללים ומשבחים את ה' על הבריאות והפרנסה שהוא מעניק להם, מזה יש, כביכול, פרנסה לקב"ה".

הבעש"ט והפרוש

מתשובת הבעש"ט לאותו פרוש, שעסק כל ימיו בלימוד התורה, אנו למדים, שלא די בלימוד התורה ובהתקדשות לעבודת ה', אלא שצריך להלל ולשבח את ה' דווקא על הדברים הגשמיים. תכלית כוונת הבריאה היא, שדווקא הדברים הגשמיים יתקדשו ו'ישבחו' את ה'.

הבעש"ט הדגיש את המעלה הגדולה של המציאות הגשמית, כאשר היא עצמה מתקדשת ונעשית חלק מעבודת ה'. הוא גילה, כי דברים פשוטים, כבריאות ופרנסה, יש בהם מעלה גדולה, שכן על-ידם משתבח שם ה' ואור הקדושה חודר עד המציאות הגשמית עצמה.

קדושה בחולין

דבר זה מסביר את המעלה שבפירות השנה החמישית, שהם חולין, על פירות השנה הרביעית, שהם קודש. אין רבותא בכך שנוהגים כראוי בדברי קודש. החידוש הוא שיהודי מגיע לידי הכרה, שגם פירות רגילים תלויים בברכת ה', והוא רואה את הברכה האלוקית ומשבח את הקב"ה על כך.

"תהילות ישראל" אלה גורמות נחת-רוח רבה למעלה ומשכינות את הקדושה האלוקית כאן למטה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ז, עמ' 134)

---------

1) ויקרא ט,כג.

2) שם, כד.

3) שם, כה.

4) לקוטי תורה ויקרא ל,ד.

5) הובא במאמר דיבור המתחיל ואתה קדוש יושב תהילות ישראל, ספר המאמרים יידיש עמוד 138 ואילך.

6) תהילים כב,ד.