חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:00 זריחה: 6:50 י"ג בחשון התשע"ט, 22/10/18
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

להקל על השבים

הגזלן פוגע בנקודה יסודית ביותר בנפש האדם - בבעלותו על רכושו, והדבר הוא בבחינת "נוטל נשמתו ממנו"
מאמרים נוספים בפרשה
לא לנטוש את העולם
אל תחשוב על עצמך
מה יהודי צריך לרצות
לדבוק בקב"ה ולהישאר בעולם הזה
לא לברוח מן העולם
להיכנס כדי לצאת
לקדושה אין גבולות
לראות את התכלית
לכסות את הדם
משמרת למצוות
רעיון אחד בשלושה ציוויים
להקל על השבים
להסתכן ולהציל נפשות
אהבת-ישראל כעסק וכמלאכה
שלושה רבדים באהבת-ישראל
אהבת-ישראל - הכלל הגדול
מקורות היניקה של האילן ופירותיו
כשמחוברים, לא מתבטלים
לתת פרנסה לקב"ה
יראת-שמים שלמה
התקדשות עצמית

לא תגזול (ויקרא יט,יג)

בפרשתנו מזהירה אותנו התורה שלא לגזול את רכוש הזולת1: "לא תעשוק את רעך ולא תגזול". עוון זה חמור כל-כך, עד שהרמב"ם2 פוסק ש"כל הגוזל את חברו שווה פרוטה, כאילו נוטל נשמתו ממנו".

חומרה זו קיימת דווקא בגזילה ולא בגניבה, אף שבשני המקרים ניטל רכושו של האדם ממנו. שכן הגנב מכיר בבעלותו של האדם על רכושו, ולכן אין הוא מעז להתייצב מולו, אלא נוטל את רכושו בגניבה. לעומתו הגזלן, שבא בגלוי ומפקיע מידי האדם את רכושו, פוגע בנקודה יסודית ביותר בנפש האדם - בבעלותו על רכושו, והדבר הוא בבחינת "נוטל נשמתו ממנו".

נטילת נשמה

תיקונו של חטא זה הוא מצוות-עשה מהתורה3 - "והשיב את הגזילה אשר גזל". הגזלן חייב להשיב את החפץ הגזול לבעליו, ועל-ידי ההחזרה נחשב הדבר כאילו הוא "מחזיר את נשמתו" של הנגזל ומתקן את חטא 'נטילת הנשמה' שבמעשה הגזילה.

אך מה הדין אם החפץ הנגזל כבר אינו קיים בעולם? פוסק הרמב"ם: "אם לא הייתה הגזילה קיימת ורצה הגזלן לעשות תשובה, ובא מאליו והחזיר דמי הגזילה - תקנת חכמים היא שאין מקבלים ממנו, אלא עוזרים אותו ומוחלין לו, כדי לקרב הדרך הישרה על השבים".

חרטה כנה

הסבר הדבר: כל עוד ניתן להחזיר את החפץ הגזול, מצווה לעשות זאת, שכן בכך מתקנים את החומרה הגדולה שבמעשה הגזילה - 'נטילת הנשמה'. אולם כאשר החפץ אינו בנמצא, אי-אפשר עוד לתקן היבט זה שבמעשה הגזילה, אלא לכל היותר רק לפצות את הנגזל על הנזק שנגרם לו. כאן תיקנו חז"ל את 'תקנת השבים', כדי להקל את דרך התשובה.

תקנה זו נתקנה דווקא אם "רצה הגזלן לעשות תשובה ובא מאליו והחזיר דמי הגזילה". במעשהו זה מוכיח הגזלן את כנות חרטתו והוא גם מכיר בבעלותו של הנגזל על רכושו הגזול. בעצם המעשה הזה כבר מתקן הגזלן את חטאו, ולכן ראו חז"ל להקל עליו את דרך התשובה ותיקנו שלא לקבל ממנו את דמי הגזילה.

בלי כוונות רווח

מהלכה זו אנו למדים עד כמה צריך האדם להתאמץ כדי לסייע ליהודי שני לשוב בתשובה. אם כדי "לקרב הדרך הישרה על השבים" תיקנו חז"ל שימחל האדם על ממונו, כל-שכן שעליו לעשות כל התלוי בו כדי לקרב את ישראל לאביהם שבשמים.

הפעילות בעניין זה צריכה להיות בלי שום כוונה לרווח אישי - לא רווח גשמי ולא רווח רוחני (שכר בעולם הבא וכדומה), אלא כל כוונתו של האדם צריכה להיות - לקרב יהודי אל הקב"ה, ואף אם ההתעסקות עם הזולת גורמת לו 'הפסד'. ואז, כשישראל עושים תשובה - מיד הם נגאלים4 בגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לב, עמ' 112)

----------

1) ויקרא יט,יג.

2) סוף פרק א מהלכות גזילה ואבידה.

3) ויקרא ה,כג.

4) רמב"ם הלכות תשובה פרק ז הלכה ה.



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)