מאמרים נוספים בפרשה
	לזרוע ולהצמיח ברכה
	כך נולדת הגאולה
	גאולה בניסן
	הזדהות שלמה עם רצון ה'
	הניגודים במהות האדם
	ברית שחושפת קשר קיים
	מצווה שמקיימים בכל רגע
	הלילה שנהפך ליום
	מחלוקת בעולמות העליונים
	לחרוץ דין באהבה
	התפרצות הרע - סימן לגאולה
	מצווה שמספקת הגנה
	להתנקות ולהיטהר
	יהודי מחפש תמיד את הנס
	"מצורע" - המצב שלפני הגאולה
	למה המשיח נקרא "מצורע"?
	כשהקב"ה ישיב אליו כל יהודי
	כל מילה מדוייקת
	גודל חביבותו של יהודי
	לכפר על הזולת
	למצוא את המטמון
	לעולם יש תקנה

זאת תהיה תורת המצרע (ויקרא יד,ב)

פרשתנו עוסקת בדיני המצורע. בפשטות, המצורע הוא אדם חולה ונגוע, המנודה מכל המחנות. והנה, למרבה הפלא, כשהגמרא¹ שואלת (על המשיח) "מה שמו?", היא משיבה: "חיוורא", מצורע.

הנימוק שהגמרא נותנת לכך הוא, שעל המשיח נאמר² "חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם". אולם גם אם המשיח סובל חולי ומכאוב, מה ההכרח לכנותו 'מצורע' דווקא?

גם בית-המקדש מכונה 'צרוע'. על הפסוק³ "והצרוע אשר בו הנגע" אומר המדרש⁴: "והצרוע - זה בית-המקדש". המדרש אינו אומר "זה בית-המקדש שחרב", אלא בית-המקדש בכלל. מכאן שהתואר 'צרוע' מבטא בדרך כלשהי את עניינו של בית-המקדש.

דין קשה

הסבר הדבר קשור במהותם הפנימית⁵ של נגעי הצרעת. ידוע שהצרעת אינה מחלה טבעית, אלא עונש מיוחד מלמעלה (על לשון-הרע). נגע הצרעת הוא אפוא התגלות של כוח הדין העליון, שמוצא את ביטויו כאן למטה בדמות נגע.

לכן הנגע כשהוא לעצמו אינו טמא. הנגע צריך להיות מובא אל הכוהן⁶, וקביעתו שזה נגע צרעת היא המחילה את הטומאה על הצרוע. אם הכוהן קובע כי זה נגע טהור, אין כאן שום עניין שלילי של טומאה אלא התגלות של 'הדין הקשה' שבקדושה, שהיא דרגה עילאית של קדושה. כאשר הכוהן קובע כי זה נגע טמא, משמעות הדבר, שבהשתלשלותה של דרגה עילאית זו למטה, יכול להיווצר ממנה עניין של רע, עד כדי טומאת צרעת.

תגבורת הקדושה

מידת הדין, בשורשה, אין עניינה להעניש או למנוע שפע, אלא אדרבה, היא נקראת 'גבורה', מלשון תגבורת ההשפעה - אלא שכאשר המקבל התחתון אינו כלי לשפע גדול כל-כך, משתלשל מזה עניין של דין וצמצום.

זה גם עניינו של נגע הצרעת: בשורשו הרוחני הראשון, עניינו הוא תגבורת הקדושה. מזה משתלשלים אחר-כך 'דינים קשים', כפי שהם עדיין בעולם הקדושה. ומ'דינים קשים' אלה משתלשלים אחר-כך הנגעים הטמאים.

בלי מניעות

לכן המשיח ובית-המקדש נקראים 'מצורע' או 'צרוע', כדי לבטא את עוצמת הקדושה שמתגלית על-ידם, קדושה שהיא בהתגברות יתרה, התגלות אלוקית שהיא למעלה מכל מידה והגבלה. קדושה עליונה זו תתגלה על-ידי משיח-צדקנו ותשכון בבית-המקדש השלישי, שכן בזמן הגאולה לא יהיו כל מניעות, והקדושה העליונה תתגלה למטה כפי שהיא בשורשה הרוחני העליון.

דבר זה נעשה על-ידי שהמשיח "חוליינו הוא נשא" - שבכך הוא מזכך את אחרון היהודים בתקופת 'עקבתא דמשיחא', עד שהכול נעשים כלים ראויים להתגלות 'האורות העליונים' של הגאולה האמיתית והשלמה שתבוא תיכף ומיד ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לז, עמ' 33)

----------

1) סנהדרין צח,ב.

29 ישעיה נג,ד.

3) ויקרא יג,מה.

4) איכה רבה פתיחתא כא. הובא בילקוט שמעוני ויקרא שם.

5) לקוטי תורה מצורע כב,ב. וראה אלשיך על הפסוק.

6) ויקרא יג,ב.