אדם כי יהיה בעור בשרו (ויקרא יג,ב)
פרשתנו עוסקת בנגעי הצרעת ודיניהם, וקובעת את סימני הנגעים הטהורים והטמאים. בגמרא מופיעה מחלוקת מעניינת בין ...הקב"ה ל'מתיבתא דרקיעא'. המחלוקת עוסקת במקרה שהאדם לא הבחין בסדר התפתחותו של הנגע ואיננו יודע איזה שלב הופיע קודם, דבר שיש לו משמעות רבה בשאלה אם הנגע טהור או טמא. על מצב כזה של ספק אומר הקב"ה: "טהור", ואילו ה'מתיבתא דרקיעא' אומרת: "טמא".
מוסיפה הגמרא, שכדי להכריע במחלוקת החליטו לשאול כאן בארץ את מי שנחשב המומחה הגדול ביותר בדיני נגעים, שכונה "יחיד בנגעים" – רבה בר-נחמני. אמר רבה: "טהור טהור".
מחלוקת נגד הקב"ה?!
סיפור זה מעורר תמיהה: איך ייתכן שב'מתיבתא דרקיעא' יחלקו על הקב"ה? מחלוקות כאן בארץ נובעות מהעובדה ש"אין דעותיהם שוות", אבל כאשר הקב"ה מגלה את דעתו, אין ייתכן לחלוק עליו? וגם מה הסיבה שדווקא רבה בר-נחמני הוא המכריע ביניהם?
מבואר בתורת החסידות שאין לראות זאת כ'מחלוקת' כפשוטה. אלה נקודות-מבט שונות הנובעות מדרגות אלוקיות שונות. המושג 'הקדוש-ברוך-הוא' מתאר את האור האלוקי שלמעלה מהעולמות שנבראו (ולכן הוא נקרא 'קדוש', במשמעות של הבדלה מהבריאה). 'מתיבתא דרקיעא' הוא האור האלוקי שמצטמצם ומתלבש בתוך הבריאה. מכאן נובעות גישות נבדלות לעניין הטומאה.
תחושת המציאות
מצד האור האלוקי שמצטמצם לפי ערך הבריאה יש מקום לתחושת ישות עצמית, שהיא שורש הטומאה. הואיל ואור זה מוגבל לגדרי הבריאה, יש לבריאה תפיסת-מקום אצלו ואי-אפשר לדבר על התבטלות מוחלטת. לכן נגזרת ממנו עמדה מחמירה יותר בשאלת ספק טומאה.
לעומת זאת, מצד דרגת 'הקדוש-ברוך-הוא', המייצגת את האור האלוקי שלמעלה מהבריאה, אין לבריאה שום תפיסת-מקום וכל העולמות נחשבים לגביה כאין ואפס ('ביטול במציאות'). אור אלוקי זה אינו מניח מקום לתחושת ישות ומציאות, שכן הוא מקרין את העובדה שהאלוקות היא המציאות האחת והיחידה. מנקודת-מבט זו אין חוששים לטומאה אלא כשיודעים בוודאות שהאדם נטמא.
ההכרעה כאן למטה
ההכרעה באה דווקא על-ידי יהודי שחי כאן למטה, בעולם הזה הגשמי. עניינה של הכרעה (אמיתית) אינה קבלת אחת הדעות, אלא זו נקודת-מבט עליונה משתי הדעות והיא מחברת ביניהן (כשם שמידת הרחמים, המידה השלישית, משלימה בין מידת החסד למידת הדין). לנקודת-מבט עליונה זו אפשר להגיע דווקא כאן למטה, משום שכאן ניתנה התורה וכאן טמונה תכלית בריאת כל העולמות.
לכן רבה בר-נחמני אמר "טהור טהור" (פעמיים), כי הטהרה שבאה מהדרגה האלוקית שהאירה בו, היא למעלה אף מדרגת 'הקדוש-ברוך-הוא' ('טהור' פעם אחת), ודעה זו היא שהכריעה.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יב, עמ' 64)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
