חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הקב"ה שוכן דווקא למטה
מאמרים נוספים בפרשה
מציאות שלמה
שמחת התורה והסליחה
לעבוד בידיים ולשמור על ראש שקט
השבת ומלאכת המשכן
הפרנסה היא רק מכשיר
בלי מעורבות אישית
השראת השכינה בלי קיצורי-דרך
האש למען האפר
לומדי תורה ותפקידם
כשמשה מצווה - אין הפרעות
עד הפרט האחרון
אומנות מיוחדת של הנשים
בלי הבדלי מעמדות
המשכן - כפרה על העגל
כוחו של מעשה גשמי
לא לזלזל בכוחו של אדם
משה מאחד את העם
בית-המקדש עומד שלם ומוכן
הקב"ה שוכן דווקא למטה
שלמות מקבלים ממשה רבנו
לפעמים מדלגים על הסדר
יהודי מרגיש שהכול לה'
שלושה שלבים בהתעלות
אחרי ההעלם באה ההתגלות
כשיורד החושך, יוצאים למסע

אלה פקודי המשכן משכן העדות (שמות לח,כא)

התורה כתובה בלשון מדוייקת ותמציתית ביותר, ואין בה אפילו מילה מיותרת. לאור זאת נדרש הסבר על הפסוק הפותח את פרשתנו: "אלה פקודי המשכן, משכן העדות". לשם-מה הכפילות "המשכן, משכן העדות", לכאורה די היה במילים "אלה פקודי משכן העדות"?

יש להסביר זאת על-פי מאמר חז"ל "משכן למטה, משכן למעלה". כלומר, יש שני משכנות, האחד למטה, בעולם הזה, והשני למעלה, בעולמות העליונים. יש המשכן הרוחני העליון, שהקב"ה הראה למשה רבנו בהר סיני, ויש המשכן הגשמי, שישראל בנו בפועל בעולם הזה, מזהב, כסף ונחושת. לכן נאמר פעמיים "משכן", לרמז על שני המשכנות הללו.

'עדות' – רק כאן

אולם רק על המשכן השני נאמר "משכן העדות". מהי ה"עדות" הזאת? זו עדות שהקב"ה שוכן במשכן הזה. המשכן  היה בבחינת עדות שהקב"ה שורה בישראל. ו'עדות' זו כתובה דווקא במשכן השני, המשכן הגשמי, בעולם הזה.

ה'עדות' שייכת למשכן השני משני טעמים: א) המושג עדות חל רק על דברים שאינם גלויים וברורים, שמשום כך יש צורך בעדות. והלוא המשכן הרוחני אינו זקוק לעדות, שהרי בעולמות העליונים הקדושה גלויה וזוהרת. ב) העדות היא שהקב"ה עצמו שוכן במשכן, ודבר זה קיים רק במשכן הגשמי, בעולם הזה. בעולמות העליונים, הרוחניים, יש רק הארה וגילוי מהקב"ה, אולם הוא עצמו בחר לשכון דווקא כאן למטה.

התחברות בתפילה

ייחודו של המשכן הגשמי בכך, שחומרים ארציים פשוטים נעשים משכן לקב"ה. גם בעבודת האדם לקונו צריכה להיות פעולה זו, של השכנת הקדושה האלוקית בתוך המציאות הגשמית הפשוטה דווקא.

עיקרה של השכנת השכינה היא בתפילה. בשעת התפילה האדם נדרש לרכז את כל כוחות נפשו, גם הכוחות הנחותים שבו, ולהעלותם למעלה. לכן לפני התפילה עליו לכלול את עצמו עם כל ישראל, אפילו היהודים שנמצאים בדרגה הנמוכה ביותר, דבר הבא לידי ביטוי במנהג לקבל עליו "מצוות-עשה של ואהבת לרעך כמוך".

להעלות מלמטה

יכול יהודי לחשוב: מה לי וליהודי שני, שעדיין אינו מוכן לתפילה, ואפילו לא להכנות לתפילה; יהודי ירוד? אומרים לו, שמצוות אהבת-ישראל היא אפילו ליהודי שנמצא בקצה השני של העולם – בקצה אחר בעולמו של הקב"ה. ואין זו מצווה בלבד של הקב"ה, שהיא יסוד כל התורה, אלא הדבר קשור ישירות בתפילתו-שלו, בהתעלותו-הוא. אהבת-ישראל היא ההכנה וההקדמה לתפילתו-שלו.

הסיבה לכך היא, שהתפילה עניינה להעלות את המציאות התחתונה של העולם ולעשותה משכן לקב"ה, וכאשר רוצים להעלות מציאות כלשהי, צריך להעלותה מלמטה, מהחלק התחתון ביותר. לכן צריכים להתחבר עם כל ישראל, אף הנחותים ביותר, כדי שאז תוכל להתחולל העלייה למעלה והשראת השכינה למטה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 198)



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)