מאמרים נוספים בפרשה
	מציאות שלמה
	שמחת התורה והסליחה
	לעבוד בידיים ולשמור על ראש שקט
	השבת ומלאכת המשכן
	הפרנסה היא רק מכשיר
	בלי מעורבות אישית
	השראת השכינה בלי קיצורי-דרך
	האש למען האפר
	לומדי תורה ותפקידם
	כשמשה מצווה - אין הפרעות
	עד הפרט האחרון
	אומנות מיוחדת של הנשים
	בלי הבדלי מעמדות
	המשכן - כפרה על העגל
	כוחו של מעשה גשמי
	לא לזלזל בכוחו של אדם
	משה מאחד את העם
	בית-המקדש עומד שלם ומוכן
	הקב"ה שוכן דווקא למטה
	שלמות מקבלים ממשה רבנו
	לפעמים מדלגים על הסדר
	יהודי מרגיש שהכול לה'
	שלושה שלבים בהתעלות
	אחרי ההעלם באה ההתגלות
	כשיורד החושך, יוצאים למסע

וישם את מסך הפתח למשכן (שמות מ,כח)

לאחר שהתורה פירטה בפרשיות הקודמות את ציוויי ה' על עשיית המשכן וכליו, היא מספרת בפרשיות ויקהל ופקודי כיצד בוצעו הדברים בפועל. וכך מתואר גם מהלך חנוכת המשכן על-ידי משה רבנו ביום השמיני למילואים. ביום זה הקים משה בעצמו את המשכן ועשה את כל העבודות שנעשו בו - ואחר-כך החלו אהרן ובניו לעבוד במשכן.

כשאנו מתבוננים בסדר פעולותיו של משה אנו מוצאים, שבתחילה הכניס את כלי המשכן למקומם ועשה את העבודות שבכל כלי - "ויתן את השולחן... ויערוך עליו ערך לחם... וישם את המנורה... ויעל הנרות... וישם את מזבח הזהב... ויקטר קטורת"¹ - ורק אחר-כך סיים את בניית המשכן עצמו - "וישם את מסך הפתח למשכן".² גם את הקרבנות הקריב תחילה על המזבח ורק אחר-כך הקים "את החצר סביב למשכן ולמזבח".³

חנוכת המשכן

מקובל בעולם, שתחילה בונים בית בשלמות, ורק אז מכניסים לתוכו את הרהיטים והכלים ומתחילים בפעולות שנעשות בבית. כך אכן היה הסדר במסעות בני-ישראל במדבר - בתחילה הקימו בני גרשון ומררי את כל המשכן, ורק אז הכניסו בני קהת את כליו. מדוע אפוא שינה משה את הסדר והחל בעבודות המשכן עוד בטרם סיים את הקמתו המלאה⁴?

התשובה היא, שהיום השמיני למילואים לא היה יום רגיל, אלא יום שבו חנך משה את המשכן. לכן הודגש בו יסוד גדול בעבודת ה' - עבודה שלא על-פי הסדר המקובל, אלא למעלה מסדר ומתהליכים מדורגים.

חטוף ואכול

עבודת ה' מתחלקת באופן כללי לשני סוגים: יש העבודה הרגילה, המסודרת והמדורגת. הולכים מן הכלל אל הפרט, צעד אחר צעד, נדבך אחר נדבך, וכך עולים אט-אט במעלות הקודש. אולם עבודה כזאת היא מוגבלת מטבעה, ולעיתים יש צורך דווקא בעבודה בלתי-מסודרת, אלא כפי שהגמרא⁵ אומרת - חטוף ואכול חטוף ושתה.

יש זמנים בחיי האדם וגם בחיי האומה שבהם אי-אפשר לפעול בדרך הדרגתית ומסודרת, אלא יש 'לחטוף' מכל הבא ליד. תקופה כזאת היא, כמבואר בתורת החסידות, גם התקופה שלנו, ימי 'עקבתא דמשיחא', שעבודת ה' באה מתוך מסירות-נפש ולאו-דווקא על-פי הסדר.

כוח לדורות

חנוכת המשכן על-ידי משה רבנו נותנת כוח לכל עם-ישראל בכל הדורות. לכן לא הסתפק משה בעבודה מסודרת ומדורגת, אלא בכוונה תחילה דילג על הסדר הרגיל - העמיד את השולחן ומיד ערך עליו לחם; הציב את המנורה ומיד העלה את נרותיה, וכך הלאה.

בכך נותן משה רבנו כוח לכל הדורות לעבוד את ה' גם שלא על-פי סדר והדרגה. אופן עבודה זה הוא גם המוליך אל הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לא, עמ' 218)

----------

1) שמות מ,כב ואילך.

2) שם, כח.

3) שם, לג.

4) פירוש רש"י פרשתנו לח,כב.

5) עירובין נד,א.