אלה פקודי המשכן... אשר פקד על פי משה (שמות לח,כא)
בפרשת פקודי מספרת התורה כיצד מנה משה רבנו בעצמו את תרומות הכסף והנחושת שנתקבלו לבניית המשכן. בפשטות, נועדה ספירה זו להיות דין-וחשבון על התרומות והשימוש שנעשה בהן, כדי להסיר חשד מלב ישראל.
אולם המדרש מספר1, שכאשר ספר משה את שקלי הכסף, חסרו לו 1775 שקלים, ולא ידע מה עשה בהם. יצאה בת-קול ואמרה: "ואת האלף ושבע-המאות וחמישה ושבעים - עשה ווים לעמודים". בכך באה לידי ביטוי נאמנותו המוחלטת של משה, כפי שנאמר2: "לא-כן עבדי משה - בכל ביתי נאמן הוא".
דין-וחשבון
נוכח זאת מתבקשת השאלה, מדוע היה בכלל צורך במסירת הדין-וחשבון? אם הקב"ה בעצמו מעיד על משה רבנו שניהל את התרומות בנאמנות, הייתה יכולה ה'בת-קול' להישמע מיד, ולא היה נזקק למסור את הדוח.
מכאן אנו למדים, שאף שמטרתו הפשוטה של הדין-וחשבון היא להציג לפני עם-ישראל את סיכום התרומות והשימוש שנעשה בהן, כדי להסיר כל חשד, הרי בעומק הדברים הייתה כאן עוד מטרה. מצד מהותו הפנימית של המשכן, היה צורך שמשה רבנו יסכם את כל התרומות.
תרומת הציבור
המשכן נבנה מתרומותיהם של יחידים, אבל הוא עצמו היה צריך להיות יצירה של כלל-ישראל. איך נוצר החיבור בין פעולה של הרבה יחידים לבין הציבור כולו? דבר זה נעשה על-ידי משה רבנו. הוא, בהיותו נשיא ישראל, איחד את כל התרומות של היחידים ועשה אותן לרכוש הציבור כולו.
כשיחיד נותן תרומה, תלוי הדבר בכוונתו. ייתכן שתרם בכל ליבו וייתכן שלא תרם בכל ליבו. לכן ציווה הקב"ה להביא את התרומות אל משה, שכן בהיותו בבחינת מלך3, ש"ליבו הוא לב קהל ישראל"4, הוא מאחד את כל התרומות, וכשהוא מוסר אותן לעשיית המשכן, יש כאן נתינה מאוחדת של כל עם-ישראל.
ללא רבב
בעומק יותר: אחת הסיבות שהמשכן נקרא 'משכן העדות', היא משום שהמשכן היה "עדות לישראל שוויתר להם הקב"ה על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם".5 אולם אף שהקב"ה ויתר לישראל על חטא העגל, בכל-זאת דבק בהם פגם החטא - קצתם בכך שחטאו בפועל ומקצתם בכך שלא מחו כנדרש.
היחיד שחטא העגל לא נגע בו כלל היה משה רבנו. הוא היה אז בהר-סיני, ולא הייתה לו שום שייכות לחטא, אפילו לא בבחינת "יש בידו למחות". לכן, כשהוא קיבל את התרומות של כל ישראל ומסרן לעשיית המשכן, זו הייתה נתינה שאין בה שום רבב של חטא העגל, אפילו לא ככפרה על החטא, ולכן דווקא משה היה יכול לאחד את כל התרומות לנכסי ציבור ולהשכין את הקב"ה כאן למטה.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כו, עמ' 280)
----------
1) הובא ברבנו בחיי כאן. וראה שמות רבה פרשה נא,ו. זוהר חלק ב רכו,ב. ועוד.
2) במדבר יב,ז.
3) רמב"ם הלכות בית-הבחירה פרק ו הלכה יא.
4) רמב"ם הלכות מלכים פרק ג הלכה ו.
5) רש"י תחילת פרשת פקודי
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
