חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:05 י"ב בניסן התשפ"ד, 20/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כשמשה מצווה - אין הפרעות
מאמרים נוספים בפרשה
מציאות שלמה
שמחת התורה והסליחה
לעבוד בידיים ולשמור על ראש שקט
השבת ומלאכת המשכן
הפרנסה היא רק מכשיר
בלי מעורבות אישית
השראת השכינה בלי קיצורי-דרך
האש למען האפר
לומדי תורה ותפקידם
כשמשה מצווה - אין הפרעות
עד הפרט האחרון
אומנות מיוחדת של הנשים
בלי הבדלי מעמדות
המשכן - כפרה על העגל
כוחו של מעשה גשמי
לא לזלזל בכוחו של אדם
משה מאחד את העם
בית-המקדש עומד שלם ומוכן
הקב"ה שוכן דווקא למטה
שלמות מקבלים ממשה רבנו
לפעמים מדלגים על הסדר
יהודי מרגיש שהכול לה'
שלושה שלבים בהתעלות
אחרי ההעלם באה ההתגלות
כשיורד החושך, יוצאים למסע

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה' לאמר (שמות לה,ד-ה)

ארבע פרשיות בספר שמות עוסקות בבניית המשכן וכליו: בפרשיות תרומה ותצווה מפורטים הציוויים של הקב"ה למשה בדבר בניית המשכן וכליו, ובפרשיות ויקהל-פקודי מסופר על העברת הציוויים לעם ועל ביצוע ההוראות בפועל, בעשיית המשכן וכליו.

כך נפתחת פרשת ויקהל - משה רבנו מקהיל את כל העם ומוסר לבני-ישראל את דבר ה': "קחו מאיתכם תרומה לה'... זהב וכסף ונחושת". בהמשך מגוללת הפרשה את תהליך בניית המשכן, ובפרשת פקודי בא הסיכום של כל המלאכה ושל הביצוע הסופי.

בין הוראה לביצוע

אולם ארבע פרשיות אלה אינן כתובות ברצף אחד; יש פרשה אחת המפרידה בין ציווי ה' לבין הביצוע בפועל. זו פרשת כי-תישא, הכתובה לאחר פרשיות תרומה ותצווה ולפני פרשיות ויקהל-פקודי, ובה מדובר על עניינים אחרים.

יתרה מזו: לא זו בלבד שפרשת כי-תישא אינה עוסקת בענייני המשכן, היא מספרת על אירועים המנוגדים תכלית ניגוד לעניין המשכן ולהשראת אור ה'. האירוע המרכזי המתואר בה הוא חטא העגל, אותו חטא שכל הדורות, עד דורנו זה, עדיין משלמים עליו וסובלים בגינו. ונשאלת השאלה, מדוע קבע ה' את סיפור חטא העגל דווקא באמצע הפרשיות השמחות, העוסקות בעשיית המשכן?

מסר חשוב

בכך יש מסר חשוב בעבודתו של יהודי לקונו. מלאכת המשכן רומזת לתפקידו של יהודי לעשות את עצמו ואת העולם שסביבו 'משכן' להשראת השכינה. הקב"ה מצווה כל יהודי: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - בתוך כל אחד ואחד.

אלא שבין הציווי האלוקי ובין הביצוע בפועל יכולים להיכנס עניינים שמפריעים למילוי רצון ה'. בדיוק בנקודת-התפר הזאת - בין ההוראה מהקב"ה ובין מילוי ההוראה - עלול לחדור היצר הרע ולגרור את האדם לעניינים המנוגדים בתכלית לעניינו של המשכן.

ציווי שהוא הבטחה

לעומת זאת, כאשר הציווי האלוקי יורד ונמסר לעם על-ידי משה רבנו - הדברים עוברים מיד לביצוע בפועל, בלא שום הפסק של עניינים אחרים. גם אם יצר הרע מנסה להתערב ולהפריע, הוא יכול רק לעכב את עשיית המשכן בכמה ימים, אבל בסופו של דבר העניין יסתיים בהצלחה.

הציווי שנמסר על-ידי משה רבנו - וכך בכל דור, על-ידי ה'אתפשטותא דמשה' שבכל דור - יש בו כוח של הבטחה, שהציווי אכן יתבצע בפועל ובני-ישראל ימלאו את רצון ה' ויביאו לידי "כבוד ה' מלא את המשכן". זה הרמז מהעובדה שפרשיות ויקהל ופקודי מחוברות ברוב השנים - כדי להמחיש שאין שום הפסק בין הציווי של משה רבנו ובין סיום מלאכת המשכן בפועל ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 936)



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)