|
 |
| הרבי על הפרשה |
|
| שלושה מצבים חינוכיים | | בשלושה דברים מצווה התורה להזהיר גדולים על הקטנים - באיסור אכילת שקצים, באיסור אכילת ושתיית דם, ובאיסור טומאת כוהנים. אלה שלושה מצבים שבהם עלול המחנך לבוא לידי רפיון וייאוש | |  | | לדאוג שהקטנים יאירו ויזהרו | | להזהיר - מלשון זוהר ואור. הגדולים נקראים לחנך את הקטנים ולהביאם לידי כך שיאירו ויזהרו | | | | להעיר את הנרדמים | | הנשמה, במהותה, דבקה תמיד בקב"ה ולא שייך בה מצב של שינה. אבל בנקודת התגלותה במוח האדם (בבחינת החכמה שבנפש) יכול להיות מצב של שינה. במצב כזה תפקידו של האדם להעירה משנתה. | | | | הקב"ה ככוהן גדול | | שגם למעלה, בעולמות העליונים, יש תפילין וציצית וסוכה ולולב, אלא שאין הכוונה לתפילין גשמיות ולסוכה גשמית, כי-אם לעניינים רוחניים, שמייצגים את התוכן הרוחני של המצוות הללו. | | | | קידוש השם | | כאשר יהודי מוסר עצמו על קידוש השם, אסור לו לחשוב שייעשה לו נס, אלא הוא צריך ללכת מתוך נכונות מלאה ליהרג. אם נעשה לו נס והוא ניצל בסופו של דבר - זכותו גדולה יותר וקידוש השם נשגב יותר. | | | | לעבוד ולשבות | | ימי המעשה מסמלים את גופו של יהודי, הקשור במגבלות הבריאה ובדרכי הטבע, ואילו השבתות והמועדים מסמלים את הנשמה האלוקית, שלמעלה מגדרי הבריאה, ומצידה נדרש היהודי לעמוד במצב של "תשבות". | | | | תיקון עצמי קודם לתיקון העולם | | קודם שהאדם בירר ותיקן את נפשו הבהמית, אין הוא יכול לעסוק בתיקון העולם שמסביבו. יתרה מכך, הוא עלול להידרדר עוד יותר. רק לאחר שהוא משעבד את עצמו לקב"ה והוא חדור בהכרה שהעיסוק בענייני העולם נועד אך ורק כדי לעבוד את ה', יש בכוחו לעסוק בתיקון העולם. | | | | אהבה ללא תנאים | | העובדה שארבעת המינים האתרוג, הלולב וההדס (המסמלים יהודים בעלי מעלות) וערבה (המסמלת את היהודי הפשוט ביותר) חייבים להיות יחד כדי לקיים את מצוות "ולקחתם לכם", מלמדת כי יש לאהוב כל יהודי רק בגלל עצם היותו יהודי. | | | | תיקון שלם | | | | "עבודה גדולה" של שמחה | | | | תוכנה ומהותה של התפילה | | | | חודש של מצווה | | | | כוחו של דיבור חיובי | | |
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
