ראש-חודש מנחם-אב פותח את תשעת הימים שבתוך בין-המצרים. בין המצרים זו תקופה שבין הבקעת חומות העיר העתיקה בירושלים על-ידי הצבא הרומי בי"ז בתמוז, ועד לחורבן הבית בתשעה באב. החל מראש-חודש מחמירים את מנהגי האבלות.
חכמינו הנהיגו מנהגי אבלות כדי לציין את האובדן ארוך-הטווח של אותם הימים. מאז חורבן הבית השנה אנו מתפללים לבוא הגאולה, אולם עד אז אנו מתאבלים על חורבן הבית. החל מראש חודש אב ועד לאחר תשעה באב איננו אוכלים בשר (מלבד בשבת. כמו כן בכל תקופת בין המצרים אין מסתפרים אין מברכים 'שהחיינו' על פרי או בגד חדש.
חז"ל אף קבעו: "משנכנס אב ממעטין בשמחה". מצלצל לכם מוכר? מזכיר לכם את פורים? לא טעיתם. הנה מטבע הלשון המדוייקת: "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה".
ובכן, לא לחינם 'שידכו' בין חודש אב לחודש אדר. לפי פירושו של אחד מגדולי החסידות, הכול עניין של פיסוק: במקום לקרוא "משנכנס אב ממעטין בשמחה", יש לקרוא: "משנכנס אב ממעטין – בשמחה"; ממעטים את העגמומיות המתלווה לימים אלו באמצעות שמחה.
כמובן, השמחה צריכה להיות באופן המותר על-פי ההלכה, ובעיקר שמחה של מצווה, אולם גם בחודש אב יש להתמיד במצוות "עבדו את השם בשמחה, בואו לפניו ברננה".
ויהי רצון שייהפכו ימים אלו לששון ולשמחה, בקרוב ממש!
תמונה ראשית:
"הכותל בשלג " מאת בית השלום - אני יצרתי. מתפרסם לפי רישיון ייחוס דרך ויקיפדיה he.wikipedia.org |