כל שיחה – תפילה
תניא: יצחק תיקן תפילת המנחה, שנאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" (בראשית כד,סג). אין שיחה אלא תפילה (ברכות כו). ללמדנו שאצל יצחק כל שיחה שלו הייתה בבחינת תפילה.
(רבי בונם מפשיסחא)
תפילה עם הצומח
מפרש רש"י: "לשוח לשון תפילה". תפילתו של יצחק הייתה עם כל שיח השדה. כל צמחי האדמה נתנו מכוחם לתפילתו.
(רבי נחמן מברסלב)
עבודה בצנעה
מדוע לא נאמר במפורש: ויצא יצחק להתפלל בשדה? אלא דרכה של עבודת השם היא בלחש, בצנעה, ללא שהאדם יעמוד ויכריז על יראת-השמים שלו. עובר-אורח שראה את יצחק בשדה היה סבור שהוא מטייל לרוח הערב, אבל לאמיתו של דבר תיקן באותה שעה את תפילת המנחה.
(לקט אמרים)
גאולה רוחנית
בתפילתה של כנסת ישראל לפני הקב"ה יש משום גאולה נפשית ורוחנית. לוּ היו כל ישראל מתפללים בכוונה ואור האהבה לא היה חולף ונגנז לוֹ אחרי התפילה – היה המשיח בא גם בגשמיות.
(סידור עם דא"ח)
עלייה לגן-העדן
בעת התפילה הנשמה מופשטת מענייני הגוף. היא עולה לגן-העדן ומתהלכת בהיכלות עליונים. ואילו בשאר היום היא מלובשת בענייני העולם. בגמרא מסופר על עלייתו של רבי יהושע בן-לוי לגן-העדן. וכי יעלה על הדעת שהוא עלה לאחר ארוחת הבוקר? השכל הישר מניח כי הדבר היה בעת התפילה.
(ספר השיחות תרצ"ו)
התבוננות בתפילה
כאשר אדם מתבונן בלא-טוב שבו, ומצטער על כך, הצער גדול יותר אם ההתבוננות היא בעת התפילה. וכאשר אדם מתבונן בטוב ובנועם האלוקי, אזיי העונג גדול יותר כשההתבוננות היא בעת התפילה, מאשר כשהוא בביתו ונהנה מכוס תה עם דבש.
(הרבי הרש"ב מליובאוויטש)
המבחן על איכות התפילה
הרבי הריי"צ מליובאוויטש אמר: עיקר התפילה מתגלה במה שבא אחרי התפילה. ההנהגות אחרי התפילה היא אבן-הבוחן על איכותה של התפילה.
חיבור שמים וארץ
התפילה נמשלה ל"סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" (בראשית כח,יד). חיבור זה בין שמים וארץ משמש לשני דברים – להעלאת הארציות השמימה ולהורדת השמים לארץ.
(לקוטי דיבורים) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
