חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:24 זריחה: 6:36 י"ג בתשרי התשפ"א, 1/10/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיא הענווה ושיא ההתעלות
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1684 - כל המדורים ברצף
כבוד לזולת, שפה נקייה
יש חדש
שיא הענווה ושיא ההתעלות
לשון הרע
לא חותמת גומי
איך משיח ימצא אותנו
העצה המצילה
תורה בראייה
דוח מפרו בחדרו של הרבי
הכשרת תנורים ומדיח

המגיד ממזריטש מסביר את עניינה של שבת הגדול על-פי המבואר בזוהר (חלק א, ה,ב) שבכל שבת יש שתי בחינות:  ערב שבת ויום השבת, והמגמה היא להעלות מלמטה למעלה, עד השיא של שעת 'רעווא דרעווין', בעת המנחה. אבל בשבת זו המדריגה העליונה מתפשטת ויורדת עד למטה.

זו משמעות הנס שהתחולל בשבת זו – "למכה מצרים בבכוריהם". כי אותה מדריגה עליונה מכוּנה 'בכור', ובשבת הגדול היא התפשטה עד למטה והיכתה במצרים.

מי נותן את הכוח

המגיד ממזריטש ממשיך ומביא את מאמר הזוהר (חלק ג, ז,ב) "ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים". היינו שעבודת האדם מביאה 'פרנסה' כביכול לקב"ה. ואומר המגיד: "צריך לכל אדם להיות לו אמונה גדולה בזה שמזה שהוא עושה למטה יתעורר תענוג גדול לעילא".

אך עם זה אל לו לאדם לטעות ולחשוב שבאמת הוא עצמו גדול כל-כך, עד שבכוחו לעורר תענוג גדול למעלה. על כך נאמר: "רבבה כצמח השדה נתתיך, ותבואי בעדי עדיים" (בקישוטים), ואף-על-פי-כן "ואת עֵרום ועריה", כי "מי נתן לך הכוח הזה? אני הוא".

ניגודים במצה

יהודי נדרש לאמץ שתי תכונות נפש מנוגדות. מצד אחד לחוש את אפסותו המוחלטת ואת תלותו הגמורה בקב"ה, ובה בעת לדעת שניתנו לו כוחות נעלים ומוטל עליו תפקיד חשוב ביותר. על כך אמרו חז"ל (סוטה ה,א): "תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה שבשמינית" של גאווה. כי לצד הענווה וההתבטלות עליו להיזהר מלהיות בבחינת 'אסקופה הנדרסת', אלא שיהיה בו התוקף הראוי בכל ענייני התורה ומצוותיה.

שילוב זה מצוי גם במצה, המוֹרָה על ענווה. אמנם תפיחה אין בה, ובכל-זאת יש בה מציאות ויש לה משקל. כי אחרי שלילת הגאווה, יש כאן מציאות בעלת חשיבות גדולה ביותר – מציאות של מצווה. אלא שאין בה מציאות עצמאית, כי כל-כולה באה מהקב"ה.

תקיפות של מלאכים

יתרה מזו, כאשר האדם מתבטל לגמרי, ועם זה חש את כוחו של הקב"ה שניתן בו, הוא מגיע לתכלית התוקף, כפי שנאמר (תהילים פב,ו): "אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹקִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם". בני ישראל נקראים 'אלוקים', במשמעות של מלאכים, שלוחים של הקב"ה ממש.

אלא שאותה מידה של תקיפות וגאווה צריכה להיות בבחינת 'שמונה שבשמינית', שבימי חז"ל הייתה המידה הקטנה ביותר של נוזלים. דיי במידה זו להעניק ליהודי תעצומות נפש להתמודד עם כל גורם העומד לנגדו ומפריע לו בעבודת הבורא, וגם 'גאווה' זו אינה משל עצמו, אלא מהכרתו של האדם כי הוא שליחו של הקב"ה ונדרש למלא את תפקידו בעולם.

(תורת מנחם תשמ"ג, כרך ג, עמ' 1260)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)