חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:36 כ"א בסיון התשע"ט, 24/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אהבת ישראל דוחה בקשת גשמים
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש. מעובד על ידי צ. לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1397 - כל המדורים ברצף
אחרי מיטתו של איש התורה
יש חדש
אהבת ישראל דוחה בקשת גשמים
ברית בין הבתרים
לספור את הכוכבים
לא תופס מקום
השוחט המודרני
האבות הכינו
הנימול שהיה למוהל של רוסיה
דחיית ברית-מילה

בז' במרחשוון מתחילים בארץ-ישראל 'לשאול גשמים', ומשלבים ב'ברכת השנים' את הבקשה "וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה". למעשה היו צריכים לבקש את הגשם מיד אחרי שמחת-תורה, "לפי שהיא (ארץ ישראל) ארץ הרים, וצריכה לגשמים מיד אחר החג". בכל-זאת הבקשה נדחית עד ז' במרחשוון, מתוך התחשבות בעולי הרגל: "כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל, לביתו לנהר פרת... ולא יעצרנו הגשם".

הדבר מעורר תמיהה: הגשם הוא צורך חיוני ביותר לקיום האדם, שכן על-ידו צומחת התבואה, שהיא מזונו של האדם. לעומת זה, מניעת הגשם כדי שעולי הרגל יוכלו לשוב לבתיהם אינה אלא עניין של נוחות (שלא יירטבו מהגשם). איך ייתכן למנוע את בקשת הגשם החיונית מפני נוחות?

אסור לצעֵר

יתרה מזו: הצורך בגשמים הוא ודאי וחיוני לכלל יושבי הארץ, ואילו הדאגה לעולי הרגל אינה אלא למעטים ('אחרון שבישראל'), והיא גם מוטלת בספק, כי ייתכן שאותו יהודי לא עלה כלל לרגל או שהגשם לא יפריע לו.

משום כך מתחזקת השאלה, איך דוחים את תפילת הגשם. הלוא מצוות עשה מן התורה "שיהא אדם... שואל צרכיו שהוא צריך להם", ומכיוון שבני ארץ-ישראל זקוקים לגשם – הם חייבים על-פי ההלכה לבקש את הגשמים מיד אחרי החג. כמו-כן העיכוב בבקשת הגשמים עלול לגרום מחסור במזון, דבר המסב צער לגוף ועלול לסכן את בריאותו, והלוא אסור לאדם לצער את גופו ולפגוע בבריאותו!

עדיף מגשם בשדה

דבר זה ממחיש את עומק המושג אחדות ישראל. יהודי החדור באהבת ישראל ובאחדות ישראל כנדרש, ליבו ומחשבותיו נתונים לעולה הרגל שעושה את דרכו בחזרה לביתו שעל גדת הפרת. כל עוד יש אפילו ספק שהיהודי הזה עדיין הולך בדרך והגשם עלול להרטיבו ולהקשות עליו – אין היהודי מרגיש צורך שיֵרדו גשמים על שדותיו, ולא ייתכן שיֵהנה מן הגשם.

במצב כזה הגשם אינו בגדר 'צרכיו' של היהודי, מפני שאין הוא חש צורך להשקות את שדותיו בשעה שיהודי אחר סובל מן הגשמים. לכן אין טעם לבקש גשמים לפני ז' במרחשוון.

כל יהודי יכול

מכאן אנו למדים כי תחושת האחדות של כל ישראל והרגשת צערו של יהודי שני אינם עניין השייך ליחידי סגולה, אלא הדבר נתון לכל יהודי, גם ליהודי פשוט, המתפרנס מעבודת האדמה וזקוק לגשם שיצמיח את יבוליו.

גם יהודי כזה יכול להרגיש את צרכיו של יהודי שני, עד שעצם החשש מירידת גשם שיכביד על שיבת עולי הרגל לבתיהם משפיע על הרגשת צורכי גופו, וכל עוד החשש הזה קיים, אין היהודי מרגיש כלל כי הוא עצמו זקוק לגשם, ולכן אין הוא מתפלל עליו. לא נותר אלא לעורר את תחושת האחדות הזאת ב'אצבע קטנה', כדי שתבוא בגלוי ובפועל ממש.

(תורת מנחם התשמ"ו, כרך א, עמ' 504)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)