קחו את עצמכם
"ולקחתם לכם" (ויקרא כג,מ). קחו את עצמכם אל הבורא יתברך, כפי שנאמר במפרשים: אתרוג דומה ללב, לולב לשדרה, הדס לעיניים, ערבה לשפתיים. האדם צריך לכוון את כל איבריו לעבודת ה'.
(חידושי הרי"ם)
לב אחד
"לולב" – לוֹ לֵב. ליהודי צריך שיהיה לב אחד לקב"ה בלבד. כמו שנאמר "צור לבבי", הקב"ה הוא פנימיות נקודת לבבי, ואין לי 'לב' אחר.
(לקוטי תורה)
שבעה ימי שמחה
ראש השנה, שהוא יום של תחנונים ושבירת הלב, נקבע ליום אחד. גם יום הכיפורים, שהוא יום של תענית, סליחה ומחילה, אינו אלא יום אחד. אבל סוכות, שהוא זמן שמחתנו, ציוותה התורה לחגוג אותו שבעה ימים. רצון הבורא שישראל יהיו בשמחה, כפי שנאמר "עבדו את ה' בשמחה".
(רבי שמשון-רפאל הירש)
בלי יוצא מן הכלל
ביום הראשון של החג, שבו חל החיוב של נטילת ארבעת המינים מן התורה, עליהם להיות שלמים, ו'חסר' פוסל אותם. לא חל עליהם הכלל 'רובו ככולו'. ללמדנו כי לא דיי שרוב העם כשרים, אלא כל עוד נשאר בחוץ אפילו יהודי אחד, יש פגם וחיסרון בעם כולו, שכן כל ישראל קומה אחת הם.
(הרבי מליובאוויטש)
הזמנת שמחה
"זמן שמחתנו". 'זמן' מלשון זימון והזמנה. בחג הזה אפשר להזמין שמחה לכל ימות השנה.
(עיטורי תורה)
הצלחת האב
בהקפות של שמחת תורה אנו אומרים "אנא ה' הצליחה נא". אנו מתפללים אל הקב"ה שתהיה לו הצלחה. הלוא הוא אבינו, ומהי הצלחת האב? – כשיש לו נחת מבניו.
(רבי יחזקאל מקוזמיר)
חיי האדם
"בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג,מב). כשם שהסוכה היא דירת עראי, כך יש לראות את חיי האדם בעולם הזה. ירידת הנשמה למטה היא לזמן קצוב ומוגבל, והתורה אומרת: "תשבו שבעת ימים", רמז לשבע המידות, שאותן צריך האדם לברר ולזכך בשבעים שנות חייו.
(ספר המאמרים קונטרסים)
אורות מקיפים
"בסוכות תשבו". במצוות הסוכה נמשכים 'אורות מקיפים'. המשמעות של "תשבו" היא שעל-ידי הישיבה בסוכה ממשיכים את 'האורות המקיפים' בפנימיות, ב'התיישבות'.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
