חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:08 זריחה: 6:45 ט"ז בתשרי התש"פ, 15/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"נזכרים ונעשים" בח"י אלול
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 996 - כל המדורים ברצף
"נזכרים ונעשים" בח"י אלול
הכנה לגילוי העתיד
'כתר שם טוב' ו"מגיד דבריו ליעקב"
פרשת תבא
והווי שפל-רוח בפני כל אדם
הלכות ומנהגי חב"ד

"ח"י אלול" הוא מהמועדים הנסתרים שנתגלו, והוא נותן את הכוח לכל אחד שיוכל להמשיך גם את העניינים שבפנימיות אל הגילוי * עיקר החשבון מח"י אלול הוא על פנימיות התורה, ומשנה לשנה מתווסף יותר... * ההוראה והחידוש בתורת הבעל שם טוב שנאמרה בהיכל המשיח: אין צורך במלחמה כדי להשכין אלוקות בעולם; זו עבודה השייכת לכל אחד על ידי התמסרות להוספה באור * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. ח"י1 אלול הוא יום הולדתם של מורנו הבעל שם טוב ורבינו הזקן.

בנוגע ליום הולדת הבעל שם טוב שהיה בח"י אלול, אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר באחת ההתוועדויות2, שח"י אלול הוא יום הולדתו של הבעש"ט בגופו, בנפשו, וגם בהתגלותו בעולם שזהו עיקר חידושו של הבעש"ט, שנתגלה בעולם.

וכן בנוגע לרבינו הזקן, שמלבד יום הולדתו בגופו, אירעו ביום זה כמה וכמה עניינים הקשורים בו.

ב. "והימים האלה נזכרים ונעשים"3:

איתא בכתבי האריז"ל4, שימים שיש בהם עניין מיוחד, הנה בכל שנה ושנה כשמזכירים אותם נזכרים – זיכרון הראוי לשם זה על-פי תורה, אזי ונעשים שנמשכות עוד הפעם ההמשכות שנמשכו בפעם הראשונה: בט"ו בניסן יציאת מצרים, וכן בשאר המועדים.

וכן גם ח"י אלול, הנה בכל שנה ושנה חוזרים ונשנים כל העניינים שאירעו בכל הזמנים, הקשורים עם הבעש"ט ורבינו הזקן, על-ידי שמזכירים אותם.

ובזה יובן מה שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר (לפני עשר שנים)5, שח"י אלול מכניס חיות באלול, ובהזדמנות אחרת אמר בנוסח זה: ח"י אלול מכניס חיות בעבודה של "אני לדודי ודודי לי"6 (ראשי-תיבות אלול) שזה נעשה בכל שנה ושנה.

ועל-פי מה שכתב רבינו הזקן באגרת-הקודש שבתניא7, שבכל שנה ושנה נמשך אור חדש שלא היה מעולם, מובן גם בנוגע לח"י אלול, שבכל שנה מיתוספים העניינים. ואף שבגלוי לא רואים זאת, ויתירה מזה, נדמה שמזמן לזמן מתמעטים העניינים, אבל האמת היא, שבפנימיות והפנימיות מוכרחת סוף כל סוף לבוא בגילוי מיתוספים העניינים.

ג. והנה, ידוע המשל המובא בחסידות8, לאחד שיש לו אוצר חתום שלא ראהו, אבל מכיוון שהוא יודע שהאוצר שלו, ומפתחות האוצר נמצאים בידו, וביכולתו לפתוח את האוצר מתי שירצה, הנה אף שכרגע אינו רואה את האוצר, מכל-מקום הרי הוא בשמחה גדולה9.

וכמו-כן בנידון-דידן: כיוון שהמפתח נמצא בידינו, ומתי שנרצה יכולים אנו לפתוח את האוצר, גם "היום, אם בקולו תשמעו"10, בשעתא חדא וברגעא חדא הנה אפילו שאין הדבר אצלו בהרגש, הרי הידיעה כשלעצמה, והוודאות שבפנימיות יש לנו זאת, צריכה לפעול עילוי.

ד. כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר11, שפעם היה ח"י אלול מהמועדים הנסתרים; הרבי ה"צמח צדק" גילה זאת לבניו הקדושים. כ"ק אדמו"ר מהר"ש היה רגיל בח"י אלול כשחל בשבת, או בשבת שלפני ח"י אלול לומר מאמר חסידות של רבינו הזקן. ואחר-כך נעשה "ח"י אלול" מועד גלוי.

עניין זה צריך לתת כוח לכל אחד, שהעניינים שבפנימיות, יהיו יכולים להמשיכם בגילוי. וכאמור, שח"י אלול מכניס חיות באלול ובעבודה של "אני לדודי ודודי לי", ומזה ממשיכים חיות על כל השנה בעניינים הרוחניים, ובמילא זה מתגלה על כל השנה גם בעניינים הגשמיים, בבני, חיי ומזוני רוויחא.

* * *

ה. בשנת תרצ"ז סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר12, שאביו, הרבי (מהורש"ב) נ"ע התייגע פעם מאוד באחד ממאמרי אביו אדמו"ר מהר"ש, ומשום כך לקחו אביו להיכל המשיח היה זה בח"י אלול תרנ"ב והוא הרבי נ"ע שמע שם שבע תורות מהבעל שם טוב.

הרבי (מהורש"ב) נ"ע חזר על כל התורות בלשונן, וכ"ק מו"ח אדמו"ר חזר אז בשנת תרצ"ז רק על תוכן התורות13.

התורה הראשונה שאמר מורנו הבעש"ט אחרי קבלת-שבת, היתה:

"והיה כי תבוא אל הארץ גו'"14 ארץ מלשון מרוצה, כי בתיבת ארץ יש שני פירושים: א) כדאיתא במדרש15 "למה נקרא שמה ארץ, שרצתה לעשות רצון קונה", ב) וארץ לשון מרוצה16, "והיה כי תבוא אל הארץ" כשתגיע להרצון ומרוצה "אשר וגו' נותן לך", שהוא מתנה מלמעלה בירושה בכל אחד מישראל, צריכה להיות העבודה של "וישבת בה" להביא הדברים בהתיישבות, "ולקחת גו' ושמת בטנא" להלביש אורות בכלים, "והלכת אל המקום" הוא עניין ההשגחה פרטית, יהודי כשהוא הולך ממקום למקום אין הוא הולך בעצמו, אלא ההשגחה העליונה מוליכה אותו, והכוונה היא "לשכן שמו שם", לפרסם אלוקות בעולם.

אחרי תפלת ערבית חזר מורנו הבעש"ט שנית על תורה זו, והוסיף:

"והיה כי תבוא גו'" בכדי שתגיע לרצון כו', זהו על-ידי "לשכן שמו שם" מסור נפשך על פרסום אלוקות, על-ידי עשיית ברכה ואמירת פסוקי תהילים.

מדבריו אלה של מורנו הבעש"ט, ש"לשכן שמו שם" זהו על-ידי ברכה ופסוק תהילים, מובן, שעניין זה שייך לכל אחד ואחד, כי לעשיית ברכה ואמירת פסוק תהילים, יש לכל אחד שייכות.

וכן מובן גם מאופן אמירת התורה: שתי התורות הראשונות הנ"ל כפי שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר נאמרו על-ידי מורנו הבעל שם טוב בהקהל, בנוכחות תלמידיו ותלמידי תלמידיו וכל החסידים, והרבי הוסיף שגם נשמות מעלמא דנוקבא נכחו אז.

ההבדל שבין דכר לנוקבא בנגלה הוא, שאיש דרכו לכבוש, מה-שאין-כן אשה17. וכך גם בעבודה ישנן נשמות שדרכן לכבוש, וישנן נשמות שאין דרכן לכבוש, ואף נשמות אלו שאין דרכן לכבוש, שייכות הן לעניין "לשכן שמו שם", על-ידי עשיית ברכה ואמירת תהילים או עשיית טובה לזולת שזוהי שיטת הבעל שם טוב; לא על-ידי מלחמה, אלא על-ידי תוספת אור באהבת-ישראל.

במלחמה זקוקים לאיש שדרכו לכבוש, כי אם לא כך, אזי מתריסים מיד כנגד הלוחם: קשוט עצמך ואחר-כך קשוט אחרים18.

מה-שאין-כן בדרך של תוספת אור שייכים כולם לעשות ברכה, לאמירת פרק תהילים, עשיית טובה לזולת בגשמיות, ובינתיים להכיר את הזולת, לדבר איתו, ולהטיב לו ברוחניות, לקרבו לאבינו שבשמים.

אלא, שעל זה תובעים מסירות-נפש. וכלשון הבעש"ט בתורתו זו: "מסור נפשך בכדי לפרסם אלוקות", כי, באופן שכלי, טוען האדם, מה אפשר לו לפעול כו'. ועל זה אומרים לו: אל תתחשב בשכלך כלל, ומסור נפשך לפרסם אלוקות.

יהודי צריך לדעת שלכל מקום הוא בא בהשגחה פרטית, כאן הוא המקום שעליו להאירו, ועל-ידי-זה להמשיך אור בכל העולם, ובמילא צריך הוא להוסיף אור.

ועל-ידי-זה יצליח גם בלבושי הטבע, כי שליחות ההשגחה הפרטית מה שהוא בא למקום פלוני, מתלבשת בלבושי הטבע, שהוא חושב שבא לשם בגלל עניינים גשמיים, ועל-ידי העניין של "לשכן שמו שם", ימשיך ברכה גם בענייניו הגשמיים19.

* * *

ו. בחסידות20 מדובר רבות אודות אור, כוח וחיות, שהם עניינים נבדלים זה מזה. אמנם, ישנם עניינים שכשמדברים אודותם בפרטיות מכוונים באמת על עניין פרטי, אבל יכולים לפעמים להזכיר שם עניין פרטי אחד ולכוון על כל העניינים.

וכך מוצאים אנו גם במשניות, שבסדר טהרות ישנן כמה מסכתות, וביניהן גם מסכת טהרות. ובפרטיות כשאומרים "טהרות", הכוונה על מסכתות טהרות דווקא, אבל בכללות, נכללות כל המסכתות בשם "טהרות". וכך מוצאים אנו גם בעניין שבעת כוכבי לכת, שאחד מהם בפרט נקרא כוכב. ובפרטיות כשאומרים "כוכב", הכוונה רק על כוכב, אבל בכללות נכללים כל שבעת כוכבי הלכת בשם "כוכב"21.

ובנוגע לעניינינו:

מה שאומרים על ח"י אלול שהוא מכניס חיות באלול, הכוונה היא לא רק "חיות" דווקא, ולשלול את ה"אור" ואת ה"כוח", אלא הכוונה על שלושת העניינים, אור, כוח וחיות, שכולם נכללים במילת "חיות".

כמו-כן אין הכוונה על עבודת אלול דווקא, אלא על כל העבודות, שכולן נכללות ב"אלול".

וכמאמר רז"ל22: אלול ראשי-תיבות: אינה לידו ושמתי לך"23, עניין ערי מקלט. ובעבודת האדם זהו קו התורה, כי דברי תורה קולטין הן24.              

אלול –  ראשי-תיבות:  "אני  לדודי ודודי לי"25, קו העבודה  היא התפילה26, ובפרט בימינו אלו שאין לנו אלא עבודה שבלב זו תפילה27, התופל28 ומחבר את ישראל לאביהם שבשמים.

אלול ראשי-תיבות:  "איש לרעהו ומתנות לאביונים"29, קו דגמילות-חסדים.

ובתור הקדמה ויסוד לכל קווים אלו,

אלול ראשי-תיבות: "(ומל ה' אלקיך) את לבבך ואת לבב (זרעך)"30 עניין התשובה.

וזוהי כוונתו של ח"י אלול שמכניס כל העניינים של חיות, בכל העבודות של אלול.

* * *

ז. דובר לעיל אודות תורת הבעש"ט על הפסוק "והלכת אל המקום אשר יבחר הוי' אלוקיך לשכן שמו שם", ועל תורתו של הרב המגיד ממעזריטש על הפסוק "מראשית פרי האדמה"31,

– תורתו של הרב המגיד נדפסה בספר "אור תורה"32, אשר, כ"ק מו"ח אדמו"ר ואביו הרבי (מהורש"ב) נ"ע, ומסתמא גם הרביים הקודמים, חיבבו ספר זה33, למרות שהמגיד בעצמו לא כתבו אלא תלמידו

"והלכת אל המקום אשר יבחר הוי' אלוקיך" היינו העולם הזה, שהוא המקום בו בחר הקב"ה, כדאיתא במדרש34 על הפסוק35 "שוקיו עמודי שש", "שנשתוקק הקב"ה לבראותו", שכאן בעולם הזה דווקא ישנו התענוג שלמעלה.

אבל, אין הפירוש שהכל כבר גמור ומוכן, אלא כמאמר רז"ל "לעשות לתקן"36, שישראל על-ידי עבודה עושים את העולם הזה דירה לו יתברך, ולשם כך היתה ירידת הנשמה למטה, ירידה מאיגרא רמה37 נשמות חצובות מתחת כיסא הכבוד38, וגבוה יותר וירדה למטה, בכדי לעשות דירה לו יתברך.

שזהו תוכן תורת הבעש"ט בעניין "לשכן שמו שם", ותורת הרב המגיד על הכתוב "מראשית פרי האדמה" בעניין עבודת הבירורים, שעל-ידי זה עושים את הדירה.

* * *

ח. אודות39 הימים שמח"י אלול עד ראש-השנה, אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר40, שהם י"ב ימים של חשבון הנפש על השנה החולפת, יום לחודש יום לחודש.

והנה, דובר לעיל (ס"ט בגוף השיחה) בעניין "עשר קדושות הן" שישנן בעולם, שנה ונפש.

גם בתפילה, שהיא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה"41, ישנן המדריגות הנ"ל. בכללות הרי זה החילוק בין תפילה דחול שבה מופיעות בקשות צרכיו של אדם, לבין תפילה דשבת, שהיא רק שבחו של מקום, והיא תפילה שבתפילה.

וכמו כן בתורה הרי זה החילוק שבין גליא דתורה, שהיא אילנא דטוב ורע, כיוון שבגליא דתורה מדובר אודות עניינים גשמיים, שזהו עניין הבירורים, לבין פנימיות התורה, "אילנא דחיי"42, שמדברת רק אודות אלוקות, והיא תורה שבתורה.

ועיקר חשבון הנפש בי"ב הימים מח"י אלול עד ראש-השנה, צריך להיות בנוגע לפנימיות התורה.

בוודאי צריך להיות חשבון בכל תרי"ג המצוות, בכל הפרטים והדקדוקים, ואדרבה המעשה הוא העיקר, אבל, בעניין זה צריך להיות בשלימות עוד לפני ח"י אלול. והחל מח"י אלול התגלות תורת החסידות הסדר הוא על-דרך "אבוך במאי הווי זהיר טפי"43, זהיר מלשון זהירות ובהירות, שעל-ידי זה מאיר לו בכל ענייניו44 צריך להיות עיקר וחיות החשבון בנוגע ללימוד פנימיות התורה,

לא רק בנוגע ללימוד בלבד, אלא גם בנוגע להנהגה על-פי חסידות, ד"גדול תלמוד המביא לידי מעשה"45,

וזה יאיר את חשבון הנפש גם בכל ענייניו.

והרי החשבון מביא את הקבלה טובה על להבא שיהיה "יפוצו מעיינותיך חוצה", ב"חוצה" שלו, וגם בחוצה ממש, שעל-ידי זה אתי מר, מלכא משיחא46, במהרה בימינו.

(קטעים מהתוועדות שבת-קודש פרשת כי-תבוא תשט"ז*. תורת-מנחם כרך יז, עמ' 201-193)

________________________

1)    מכאן עד סוס"ד – נדפס גם בלקו"ש ח"ב עמ' 636 ואילך.

2)    שיחת כ' כסלו תרצ"ג ס"ב (לקו"ד ח"א לב,ב.).

3)    אסתר ט,כח.

4)    ראה הרמ"ז בספר תיקון שובבים. הובא ונת' בספר לב-דוד (להחיד"א) פכ"ט.

5)    שיחת ח"י אלול תש"ה בתחילתה (סה"ש תש"ה עמ' 122). וראה 'תורת-מנחם – התוועדיות' חי"ד עמ' 302. וש"נ.

6)    ראה גם ר"ד ח"י אלול תש"ז ס"ג (סה"ש תש"ז עמ' 154). וש"נ.

7)    סימן יד.

8)    ראה לקו"ת דברים א,ב. וראה גם סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) עמ' תסז. וש"נ.

9)    ראה תו"א ס"פ בראשית.

10)  תהילים צה,ז. וראה סנהדרין צח, סע"א.

11)  שיחת ח"י אלול תש"ה ס"ב (סה"ש תש"ה עמ' 123).

12)  סה"ש תרצ"ז עמ' 190 ואילך. וראה כתר-שם-טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סתי"ט ואילך. וראה גם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול תשי"ג ס"ח ואילך ('תורת-מנחם – התוועדויות' ח"ט עמ' 161 ואילך). וש"נ.

13)  ב' התורות הראשונות – נעתקו ב"היום יום" חי אלול.

14)  ריש פרשתנו.

15)  ב"ר פ"ה, ח.

16)  ראה פי' מהרז"ו ועץ-יוסף שם.

17)  יבמות סה, ב.

18)  ב"מ קז, סע"ב. וש"נ.

19)  בהרשימה שנדפסה בבטאון-חב"ד. צויין, שחסרים כאן ג' סעיפים (המו"ל).

20)  ראה המשך תרע"ב ח"א ע' תפט. ע' תרלג. ח"ג ע' א'שט. ועוד.

21)  ראה הקדמת הרמב"ם לפיהמ"ש (ד"ה והחלק השישי – קרוב לסופו). רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ז וב"פירוש" שם. פ"ג ה"א וב"פירוש" שם. מלות ההגיון להרמב"ם שער יג.

22)  ראה גם 'תורת-מנחם – התוועדויות' חי"ד עמ' 308. וש"נ.

23)  פע"ח שער ר"ה פ"א. שער הפסוקים משפטים כא,יג.

24)  מכות י,א.

25)  פע"ח שם. שעה"פ שה"ש ו,ג.

26)  ראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ה. ובכ"מ.

27)  תענית ב,א.

28)  ראה פרש"י ויצא ל,ח. ובאוה"ת שם (כרך ה) תתסז,ב ואילך. סה"מ תש"ט עמ' 79.

29)  אסתר ט,כב. וראה בס' ערוגת-הבושם בשם ס' אמרכל.

30)  בעה"ט ניצבים ל,ו.

31)  כנראה שעניין זה נזכר בהסעיפים החסרים כנ"ל הערה 19 (המו"ל).

32)  ריש פרשתנו.

33)  ראה סה"ש תש"ט ס"ע 336 ואילך.

34)  במדבר רפ"י.

35)  שה"ש ה,טו.

36)  ראה פרש"י לב"ר  פי"א, ו.

37)  ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה,ב.

38)  זח"ג כט, רע"ב. וראה הנסמן בנצו"ז לזח"א קיג,א.

39)  סעיף זה נדפס גם בלקו"ש ח"ב עמ' 389 ואילך.

40)  שיחת ח"י אלול תש"ג (סה"ש תש"ג עמ' 177-9).

41)  ויצא כח,יב. וראה זוהר ח"א רסו, ב. ח"ג שו,ב.

42)  זח"ג קכד,ב (ברע"מ).

43)  שבת קיח, סע"ב. וראה תניא אגה"ק ס"ז.

44)  ראה 'תורת-מנחם – התוועדויות' חי"א עמ' 36. וש"נ.

45)  קידושין מ,ב. וש"נ.

46)  ראה אגה"ק דהבעש"ט הידועה (כתר-שם-טוב בתחלתו, ובכ"מ).

*)    שיחה זו הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר בלה"ק, ונדפסה בבטאון-חב"ד חוברת טו' עמ' ד ואילך. ולאח"ז בהוספות ללקו"ש ח"ט עמ' 337 ואילך. במהדורה זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ ע"י המו"ל.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)