התורה מזהירה מפני הסגת גבול: "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ". במובנו הפשוט זה איסור להזיז את סימון הקרקעות, בדרך שתגרום להגדלת שטחי הקרקע של האחד על חשבון קרקעותיו של חברו. במובן הרחב האיסור כולל חדירה לתחום פרנסתו של הזולת.
יש גם הסגת גבול רוחנית, בתחומי עבודת ה'. בכללות, עולמנו מתחלק לשלושה תחומים: תחום הטוב, תחום הרע ותחום החולין. הטוב נמצא בתחום הקדושה, הרע משתייך לדברים האסורים, ובתווך יש דברי חולין שאינם בגדר רע, מכיוון שאינם עבֵרות, אך גם אינם ענייני קדושה. אפשר להשתמש בהם לקדושה ובכך לרומם אותם לדרגה של קודש; ואפשר, חלילה, להשתמש בהם לכיוון שלילי ולהפוך אותם לרע.
מקור הקיום של הרע
הגבולות בין התחומים צריכים להיות ברורים. על האדם להבדיל בין הטוב ובין הרע ולא לערבב ביניהם. ובכל-זאת, ייתכן שהאדם אכן ישמור בקפדנות על הגבולות שבין הטוב ובין הרע, אך יטשטש את הגבול שבין הקדושה לדברי החולין. איסור 'הסגת גבול' מלמד שיש להיזהר מפני מצב כזה.
החיים בעולם נובעים מהקדושה, שכן הקב"ה הוא מקור החיים, וגם דברים נוספים שנקראים 'חיים' מקבלים את חיותם ממנו, ולכן הם חיים. אולם הקב"ה קבע את הגבולות ואת המידה המדוייקת של החיים שמקבל כל תחום בעולם. גם הרע מקבל חיים מהקב"ה (שאם לא כן לא היה לו קיום), אלא שזו חיות מוגבלת ומצומצמת ביותר.
האדם מנתב
בידי האדם האפשרות להשתמש בחיוּת האלוקית ולהפנות אותה לאפיקים אחרים. אם הוא מזיז את הגבולות שבין ה'טוב' ובין ה'חול', מתוך הנחה שה'חול' איננו באמת רע, הוא מאפשר לדברי החולין לחדור אל תחום הקדושה ולינוק ממנה. יש בכך משום 'הסגת גבול', שכן דברי החולין אינם אמורים לינוק חיוּת שנועדה בעבור ענייני הקדושה הטהורים.
הזזת הגבול שבין הקדושה לדברי חולין גוררת הזזת הגבול השני, שבין החולין ובין הרע. דברים אסורים פתאום אינם נראים חמורים כל-כך. כך חודר הרע אל תחום החולין, ויונק ממנו חיוּת שלא נועדה בעבורו.
לימוד של ילדים
עם זה, יש עניין אחד שלגביו לא חל איסור הסגת גבול: לימוד התורה. ההלכה נפסקה שלימוד תורה אינו בכלל הסגת גבול, ולהפך, "קנאת סופרים תרבה חכמה". הרמב"ם פוסק שמלמד תינוקות אינו יכול למחות במלמד תינוקות אחר שבא ומלמד לצידו, מפני שעל כך נאמר "יגדיל תורה ויאדיר".
הגמרא מסבירה שלימוד בבחינת 'יגדיל' ו'יאדיר' הוא לימוד שאין לו היבט מעשי, אלא נועד להעצים את הלימוד. לימוד התורה על-ידי תינוקות של בית רבן נחשב בדרגה כזאת. התורה ניתנה לכל יהודי בירושה, ככתוב "תורה ציווה... מורשה". כל ילד יהודי 'יורש' את התורה מהקב"ה בעצמו, ולימוד הילד גורם 'להגדיל' תורה ו'להאדירה'.
(תורת מנחם כרך יג, עמ' 239) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
