שאלה: מה עושים אם ילד פורץ בבכי באמצע תפילת העמידה בבית-הכנסת ומפריע למתפללים?

תשובה: במצות 'הקהל' נאמר (דברים לא,יב): "הקהל את העם, האנשים והנשים והטף...". ואמרו חז"ל: "טף למה באו? כדי ליתן שכר למביאיהן". על-פי משמעות הבבלי והירושלמי, הסיקו רבים מהמפרשים שהכוונה גם לילדים בגיל רך ביותר, שטרם הגיעו לגיל חינוך. ואמרו במסכת סופרים: "מכאן נהגו בנות ישראל קטנות לבוא לבתי-כנסיות" [הרבי מליובאוויטש כותב: "ומעשה רב (בהסכם גדולי ישראל) שגם ילדות קטנות באות עם אבותיהן לבית-הכנסת (לא רק לעזרת נשים) ואפילו לאחרי גיל שלוש שנים – כל זמן שלא הגיעו לכלל חינוך והבנה בעניין זה"].

בדורנו חייבים לעשות הכול כדי להכניס קדושה ויראת-שמים בלב הילדים, ולכן הבאת הילדים לבית-הכנסת יש בה חשיבות מיוחדת. עם זאת, בית-הכנסת אינו 'שמרטפייה' חלילה, וכפי שכתב השל"ה: "וצריך שיחנכם לעמוד באימה וביראה, ואותם שרצים ושבים בבית-הכנסת בשחוק – מוטב שלא להביאם כלל", דברים שהובאו להלכה בפוסקים.

אם באמצע תפילת העמידה הילד מפריע לאב, ובפרט לכל סביבתו, יש לנהוג כך:

א) אם האב יכול להרגיעו מיד על-ידי רמז – יעשה כן.

ב) אם לאו – יפסיק את תפילתו ויוציא את הילד להירגע בחוץ. לאחר מכן יחזור מיד לבית-הכנסת כדי לסיים את תפילתו מהמקום שהפסיק.

ג) גם אם הוא יודע מראש שהוצאת הילד כרוכה בהפסקת תפילתו לזמן ארוך – חייב לעשות כן.

ד) אם שהה זמן כדי לגמור את כל שמונה-עשרה, לפי קצב תפילתו – על-פי ה'בית-יוסף' יחזור לתחילת התפילה, ועל-פי הרמ"א (ואדמו"ר הזקן) ימשיך מהמקום שהפסיק.

ה) אם האב אינו נוכח – כל אחד מהמתפללים שיפסיק את תפילתו ויוציא את הילד החוצה, יקיים בכך מצווה ויזכה את הרבים.

מקורות: חגיגה ג,א, תוס', מהרש"א ופי' הרי"ף לעין-יעקב. מסכת סופרים פי"ח ה"ו. שו"ע או"ח קד,ה ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן צח,א. קכד,י. ס' השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 5. קובץ 'תחומין' כרך יג עמ' 194, וש"נ.