ימים ימימה
"ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה" (שמות יג,י). "ימים" – חג הפסח הראשון, "ימימה" – חג הפסח שבכל שנה ושנה. חג הפסח הראשון, שבו יצאו בני-ישראל ממצרים, הוא בבחינת 'משפיע' לחגי הפסח שבכל שנה ושנה, ועלינו להמשיך את 'מימים' ב'ימימה'; לגלות את ההארה שהאירה בחג הפסח הראשון בכל חגי הפסח שלאחר מכן.
(אור תורה)
חסרונות של מי
"ולא יראה לך שאור" (שמות יג,ז). אומרת הגמרא (פסחים ה): "שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה". את החסרונות שלך אין אתה רואה, אבל אתה רואה תמיד את חסרונותיהם של אחרים, ובמיוחד 'של גבוה', של מי שעומדים למעלה ממך.
(תולדות יעקב יוסף)
סף ורמזיו
"וטבלתם בדם אשר בסף" (שמות יד,כב). במדרש נאמר ש'סף' רומז ללימוד התורה. וסימנך: 'סף' רומז ל"שישים המה מלכות", שישים מסכתות (ס), "ושמונים פילגשים", שמונים ברייתות (ף).
(אור התורה)
שלוש דרכים
יש שלוש דרכים של ביעור חמץ: האחת, "אין ביעור חמץ אלא שרֵפה". השנייה, "אף מפזר וזורה לרוח". השלישית, "או מטיל לים" (פסחים כא). גם השמדתם של המצרים באה בשלוש הדרכים האלה: "וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש", "ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה", "וינער את מצרים בתוך הים".
(חתם סופר)
גבורה שבחסד
"ועבר ה' לנגוף את מצרים" (שמות יב,כג). שם הוי-ה הוא מידת החסד והרחמים, ובכל-זאת נאמר "ועבר הוי-ה לנגוף את מצרים". מכת בכורות הייתה בבחינת 'גבורה שבחסד', כמשל האב שמתוך אהבתו לבנו מכה את שונאו.
(אור תורה)
למי עוזרים
האריז"ל כותב שהנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה. ליהודי שבטוחים בו שלא יחטא כל השנה, מסייעים מן השמים שלא ייכשל במשהו חמץ.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
גאולה לכול
"בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים" (שמות יג,יד). היציאה ממצרים "בחוזק יד" הייתה מכוונת לא רק נגד פרעה, אלא גם כלפי ישראל. היו שהעדיפו להישאר במצרים, והקב"ה הוציאם ממצרים על-כורחם. כן יהיה גם בימינו, הקב"ה יוציאנו מ'מצרים' גם נגד רצונם של המבקשים להישאר בגלות.
(הרבי מליובאוויטש)
ראויים לראות ניסים
רבי משה מקוברין התאנח פעם אחת בשביעי של פסח ואמר: כלום גם דורנו, דור חוטא, היה זוכה לניסים כאלה? אחר-כך התאושש ואמר: אם פרעה נשאר בחיים כדי שיראה את ניסי ה', ראויים גם אנו שהקב"ה יראה לנו נסים ונפלאות כימי צאתנו מארץ מצרים. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
