שאלה: מה הם המנהגים המיוחדים של שבת זו?
תשובה: ערב יציאת בני-ישראל ממצרים, ביום י' בניסן, שחל בשבת, אירע נס גדול: בני-ישראל נצטוו לקחת שה לקרבן פסח, ואז נתקבצו בכורי מצרים אצל ישראל, ושאלום לפשר הדבר. אמרו להם: "זבח פסח הוא לה'", שיהרוג את בכורי מצרים. הלכו הבכורים אל אבותיהם ואל פרעה לבקש מהם שישַלחו את ישראל, ולא רצו. ועשו הבכורים עמהם מלחמה, והרגו הרבה מהם. וזהו שכתוב (תהילים קלו,י): "למכה מצרים בבכוריהם".
אך מכיוון שבשנת הארבעים במדבר נפטרה מרים הנביאה בי' בניסן, לא צויין האירוע לפי התאריך בחודש, אלא נקבע לדורות לציינו בשבת שלפני פסח, וקראוהו 'שבת הגדול' על שם הנס הגדול שנעשה בו לישראל.
כאשר שבת הגדול חל בערב פסח, קוראים את הפטרת 'וערבה' (מלאכי ג), על-פי הדעה ש'ביעור מעשרות' (הפרשתם וחלוקתם לכוהן, ללווי ולעני וכו', שעל כך מדובר בהפטרה), הנערך פעמיים בכל שבע שנים, מתקיים בערב פסח (אף שההלכה למעשה היא שה'ביעור' מתקיים באותן שנים בערב שביעי של פסח). כך מנהג חב"ד ומנהג הספרדים בארץ-ישראל. רבים נוהגים להפטיר הפטרה זו בכל שבת הגדול, וכן מנהג האשכנזים בא"י. ומנהג הגר"א להפטיר זאת רק כששבת הגדול אינו חל בערב פסח.
בשבת זו נהוג שהרבנים דורשים לפני הציבור בהלכות הפסח ודיני הסדר.
מכיוון ששבת זו הייתה התחלת הגאולה והניסים, נהוג בקהילות רבות לקרוא לאחר תפילת מנחה את ההגדה, מ'עבדים היינו' עד 'לכפר על כל עוונותינו'. הספרדים אינם נוהגים מנהג זה.
מקורות: מדרש שוחר טוב, תהילים קלו. מדרש תנחומא (בובר) בא, פי"ח. תוס' שבת פז,ב ד"ה ואותו. טושו"ע או"ח ושו"ע אדמו"ר הזקן סי' תל. שלחן המלך שם. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
