חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:21 זריחה: 6:08 י"ז באב התשע"ט, 18/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רבי חיים-חזקיהו מדיני וסדרת ספריו - 'שדי חמד'
ניצוצי רבי

בשנים תש"ח-תשי"ב עסק הרבי, במצוות הרבי הקודם, בהכנת ובהדפסת המכלול ההלכתי הגדול של הגאון רבי חיים-חזקיהו מדיני, בעל ה'שדי חמד', והתבטא עליו ועל ספריו בהערכה רבה * "הדפסתו מחדש (של ה'שדי חמד') תביא בעזרת ה' יתברך תועלת מרובה בלימוד התורה וחיזוק קיום המצוות מעשיות בכל תפוצות ישראל", כותב הרבי הריי"צ * רשימה ראשונה

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

מעטים הספרים שאינם מכרם חב"ד ממש אשר ראו אור בהוצאת 'קה"ת'. אחד מהם, ואולי הגדול והחשוב שבהם, הוא ספרו (למעשה, מערכת ספריו) של הגאון רבי חיים-חזקיהו מדיני - 'שדי חמד'.

היוזמה לההדרת ה'שדי חמד' נולדה בשלהי נשיאותו של הרבי הקודם, ובאה לידי פועל בראשית תקופת נשיאות הרבי. מלבד החשיבות המיוחדת שייחסו הרבי והרבי הקודם לספרים אלה, בתור יצירה תורנית ראשונה במעלה, יש בכך גם ללא-ספק משום הבעת הערכה אישית עמוקה ביותר למחבר הגאון.

 

"הקדמת המו"ל" למהדורה הראשונה של השדי-חמד' בהוצאת קה"ת, בחתימת הרבי

"העניין נחפז"

בג' במנחם-אב תש"ט (אגרות-קודש כרך ג עמ' קסב):

עתה ניגשנו להו"ל הוצאה חדשה בכמה שינויים. לשלימות העניין הננו מחפשים גוף כתב-יד הרב-חיים-חזקיהו מדיני ז"ל (לאו דוקא מה'שדי חמד' גופא) עלים אחדים... תמונתו... וכיו"ב, ובטח יוכל לעזרני בזה כי בסוף ימיו עלה החח"מ ז"ל לאה"ק ת"ו, ות"ח מראש. והעניין נחפז.

ושוב בכ"ז במנחם-אב (שם עמ' קעג):

אכפיל עוד הפעם בהזריזות על-דבר... וכל השייך לשדי חמד.

"ויאצל מרוחו עליהם"

"המחבר של הספר 'שדי חמד' היה יהודי ספרדי, צדיק גדול", אומר הרבי בראש-חודש סיוון תש"י (לפי גירסה נוספת הוסיף הרבי גם את התארים "גאון, צדיק וכו'" - 'ימי בראשית' עמ' 162).

"פרק בפני עצמו הם מידותיו התרומיות, ענוותנותו וצדקתו - ומקצת מהם יש לראות בצוואתו שנדפסה בסוף ספרי שדי-חמד", מציין הרבי בראשי-פרקים ל"תולדות המחבר".

ספר נוסף שהרבי מציין (שם) הוא 'אור לי', שהודפס על-ידי הרב מדיני (בשנת תרכ"ח לזכר בנו יחידו שמת בחייו) תוך העלמת שמו כמחבר - "לגודל ענוותנותו" (הספר "כולל תשובות ופלפולי דאורייתא בסגנונו הצח").

ובהמשך: "ויאצל מרוחו עליהם - על יהודי קרים שאצלם שימש ברבנות ל"ג שנים - וישרש גם מידות טובות בלבותם".

ועוד כותב הרבי, בנימה של הערכה לאישיותו המיוחדת ("ואופייני הוא") - "אשר את שלושת בנותיו השיא לתלמידיו מופלגי תורה בעלי מלאכה. האחד - סנדלר, השני - חייט, השלישי - עושה כובעים".

"כשולחני מפורסם ונאמן"

הרבי מוסיף ומספר על גדלות המחבר:

עוד בשחר טל ילדותו הצטיין בכשרונותיו הנשגבים, בהתמדתו הגדולה ובבקיאותו הנפלאה.

בילדותו יצק מים על יד חכמים ורבנים מפורסמים... כל  מעייניו היו תמיד בלימודיו ובספריו.. וישם לילות כימים לשקוד על דלתי התורה והעבודה. לבד שהיה נותן שיעורים פרטיים בתורה, וימלא כרסו בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים וגם מחכמת הנסתר לא הניח ידו. וכאשר הניח לו ה' מסביב, שם ליבו להחל הבניין הנהדר אשר שאף אליו תמיד - לחבר אנציקלופדיה של הלכה, ופרי עמלו הרב היה ספרו הגדול והמפורסם 'שדי חמד', שרוב חלקיו יצאו-לאור עוד בחיי המחבר (מהם בכמה מהדורות)  ומקצתם אחרי פטירתו.

בספרו זה שם לו המחבר למטרה להמציא למעיין בו כל דין והלכה (וגם כמה עניינים באגדה) על שורשיהם, יסודותיהם וענפיהם מהתלמוד ועד אחרון שבאחרונים, מסודר במשא ומתן ושקלא וטריא עם המקורות  שמהם שאב אוצר ידיעותיו ופסקי דיניו.

הספר 'שדי חמד' נתחבב ונתפרסם בכל המדינות, והרב המחבר נעשה כשולחני מפורסם ונאמן, אשר אליו הריצו שאלות ותשובות מכל קצווי תבל בבקשה לחוות דעתו המכרעת.

גדולי עשירי רוסיא... העניקו לו ממיטב ספריהם בספרות התלמודית... והרב חיים-חזקיהו מדיני הרבה תורה ותושיה לשכלל חיבורו ככל האפשר.

תועלת וחיזוק

"הדפסת הספר 'שדי חמד' אשר זה מזמן רב אין להשיגו, ואשר הדפסתו מחדש תביא בעזרת ה' יתברך תועלת מרובה בלימוד התורה וחיזוק קיום המצוות מעשיות בכל תפוצות ישראל, על-פי בירור ההלכה למעשה" - כתב הרבי הריי"צ למנדב, ולמי שהשפיע על המנדב "לזכותו בהזכות הבלתי משוער" ליטול חלק בהוצאות (אגרות-קודש מוהריי"צ כרך ט עמ' תח-תט).

לימים, בשנת תשי"ז מתבטא הרבי באיגרת (אגרות-קודש כרך טו עמ' תטז) כי:

בתקופתנו נפגשו שתי הקצוות, בעיות ושאלות מסובכות ביותר ומאידך גיסא בהדור הכי אחרון נתמעט ביותר הלימוד בנוגע להוראה להלכה למעשה בפוסקים האחרונים דווקא, דהלכה כבתראי ובהם באו הדברים מבוארים יותר, וקל-להבין. ולכן מובן שקובצים המבארים צדדי שאלות ומעוררים עליהם ומה טוב מורים גם-כן הספרים בם נידונה שאלה זו מהספרים ששעה זו מכריחה העסק בהם.

הרבי ממשיך וכותב:

דרך-אגב זה היה גם-כן אחד הטעמים בהדפסת ה'שדי חמד' בו נקבצו מכמה ספרי פוסקים האחרונים בהנוגע להלכה למעשה...

הפניה ל'שדי חמד' בלקוטי-שיחות

בשנת תשל"ט כותב הרבי לעורכי הספר 'חידושים וביאורים בש"ס' לגבי ההערות בשולי השיחות (נדפס בראש כרך א):

כשמצוין המקור לספרים ובפרט לספרי כינוס דכמה-וכמה מחברים (כשדי-חמד וכיו"ב) - מובן ש(ברוב הפעמים) אין מפורטים בההערה המקורות שהובאו בספרים אלה ולכן גם לא צויין ופורט הכסף-משנה שהעירו עליו, כיוון שהובא בהחתם-סופר ושקו"ט בו ובארוכה בשדי-חמד בהמשך דבריו שהובאו בההערה...

"לברר ב'שדי חמד'"

הרה"ח הרב שלום-דובער שיחי' לוין עסק בעריכת ספרי האגרות של נשיאי חב"ד. בשלב מסויים הורה לו הרבי (ספר 'עבודת הקודש' עמ' לג): "לחומרות בממונות הכולל - לברר... בשדי-חמד".

כוונת הדברים: באגרות-קודש של אדמו"ר הזקן מצויות כמה איגרות אודות חומרות מיוחדות בהלוואה מקופת מעות ארץ-הקודש. בהקשר זה הורה הרבי לציין לנכתב בעניין ב'שדי חמד'.

"מקובל אצל כל הספרדיים"

בשנת תשי"ז כתב שליח הרבי במרוקו (היום בתוניס), הרב ניסן פינסון, על אופן עריכת ברית-מילה על-ידי המוהלים במרוקו - דיווח מפורט (קטעים צוטטו בשולי איגרת כ"ק דלהלן). בתשובה כתב הרבי (אגרות-קודש כרך טו עמ' צב):

במה שכותב בעניין המילה א) מובן שצריך להשתדל ככל יכולתם שיעשו פריעה בנפרד. ב) והוא הדין בהנוגע למציצה - שמבהיל אי עשייתה עד-עתה. ולכל-הפחות על-ידי זכוכית. ומהנכון שהוא והרב שלמה מטוסוב שי' יעיינו בקונטרס המציצה שבשדי-חמד - והרי הרב חיים-חזקיהו מדיני מקובל אצל כל הספרדים ביחוד - ואחר-כך יבואו בשקלא-וטריא על-דבר-זה עם הרבנים דקאזא [=קסבלנקה] וכו'...

ובאותו נושא ממש: עוד בשנת תש"ט, תוך כדי הכנת ספרי ה'שדי חמד' לדפוס, כתב הרבי הערות על ספר בצרפתית בעניין ברית-מילה והעיר למחבר (אגרות-קודש כרך ג עמ' קעו - כאן ב'תרגום חופשי'):

כמאתיים רבנים, עליהם נמנים גם רופאים, לאחר שהם עיינו בטעמים השונים שהנך מצטט, יצאו בכל התוקף בעד הנחיצות ההכרחית של המציצה - ראה את החומר ב'שדי חמד' חלק 12, קונטרס המילה והמציצה (ווארשא 1902).

חולק על ה'שדי חמד'

כדרכה של תורה, לא נמנע הרבי במקום שצריך לחלוק על ה'שדי חמד': בתשובה לרבו של כפר-חב"ד (אגרות-קודש כרך ד עמ' קנד), הגאון החסיד הרב שניאור-זלמן גרליק - "אם למנוע המנהג שמאחרין המילה עד אחרי המנחה כדי שיהיה ברוב עם" - כותב הרבי: והנה ב'שדי חמד' כללים... הביא... שאין לאחר פדיון-הבן בשביל זה, וכותב בפשיטות שגם במילה כן הוא". הרבי ממשיך וקובע להיפך: "ולפי עניות דעתי חלוקים הם", כי, "מילה שאני דטוב שתהיה בשמחה כמו שקיבלוה עליהם (שבת קל,א)... ובמוחש רואין שהשמחה תלויה ברוב המתוועדים ולפעמים יש גם עצב בהימנע אחדים לבוא".

חיסרון בעבודת הבירורים

ב'יחידות' של הגאון רבי אליהו הכהן שאר-ישוב שליט"א, רבה של חיפה (משנת תשכ"ג) (פורסמה ב'ספר היחידות', גליצנשטיין עמ' 235), אמר הרבי:

צמחונות איננה לא על-פי חסידות ולא על-פי קבלה, כי על-ידי זה חסר בבירורים, שכן אינו מברר את הדברים שאינו אוכל. ומה שנאמר ב'שדי חמד' שלא להלעיג על הצמחונים הרי זה רק ליחידי  סגולה!

"חזרתי והדפסתי"...

להכנת רשימה זו הסתייעתי רבות במאמרו של הרב מרדכי-צבי שיחי' ליברוב (צ. מר-דרור), שהופיע ב'כפר חב"ד' גיליון 546 (מרחשוון תשנ"ג) עמ' 34-39. לסיום הנה עוד כמה עובדות ופרטים הקשורים בספרי ה'שדי חמד' מתוך רשימה זו:

בהזדמנות מסויימת הפליא הרבי את עבודתו של בעל ה'שדי חמד' בריכוז ובירור ענייני התלמוד על דיוניהם שמסביב והתבטא באוזני הגה"ח ר' יצחק-דוד שיחי גרונר בדרך הצחות: "נו! כמעט ואין זקוקים יותר ללימוד הגמרא!..."

פעם אחרת הביע הרבי כאב לב וצער רב על-כך שמישהו החליט להדפיס את ה'שדי חמד' במתכונת הקודמת למרות ה"שווייס און בלוט" [הזיעה והדם] שהושקעו במהדורה של קה"ת.

לעריכת המפתחות גייס הרבי את הרב יצחק-שלמה פבזנר ז"ל, ויבלחט"א הרב שלום-מענדל סימפסאהן. אך גם בזה עבר לאחר-מכן על עבודתם בצורה רצינית ולפועל ביקש שהמלאכה תיקרא על-שמם.

כשהגיש הגאון רבי ברוך נאה ב'יחידות' את ה'גמרא שלמה' על פסחים, שנדפסה בפורמט גדול, דיבר עמו הרבי על הנוחות שבפורמט קטן יותר ואמר לו: "גם ה'שדי חמד' נדפס במקורו בפורמט גדול, ואילו אני חזרתי והדפסתי בגודל שימושי יותר"...


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)