שאלה: ילדה שואלת: אני אוהבת חיות, ורוצה לגדל כלב. מה ההלכה אומרת על גידול בעלי-חיים בכלל וכלבים בפרט?

תשובה: חז"ל אסרו לגדל כלב הנובח על אנשים ומפחידם (רק לצורכי ביטחון מותר לגדלו, ואז חובה לקושרו ביום ולהתירו רק בלילה. ואם הוא עלול לנשוך – יש להחזיקו תמיד קשור היטב). בכלבים קטנים, שאינם מפחידים, אין איסור.

על-פי ההלכה אין איסור לשחק בבעלי-חיים, אלא שיש לקיים את ההלכות הקשורות בהם, כגון:

* לא לצערם (אלא לצורך תועלת לאדם, וגם אז לא באכזריות).

* להאכילם בזמן (ועוד קודם שאנחנו אוכלים).

* לא לטלטלם בשבת (משום איסור 'מוקצה'. אך מותר להוליכם כשהם הולכים מעצמם, ולאחוז בקצה החבל שהם קשורים בו).

עם זה, מבחינה חינוכית נמנעו יהודים בדרך-כלל מלגדל חיות-מחמד שאינן טהורות. הרבי מליובאוויטש קרא להימנע בכלל מלתת לילדים ספרים וצעצועים שיש בהם דמויות של חיות לא-כשרות, מכיוון שכל דבר שהאדם רואה נחקק היטב במחשבתו ומשפיע מאוד על נשמתו, ובמיוחד אצל ילדי ישראל שבגיל החינוך.

מובן שכאשר לומדים על הכשרות, או על תכונות בעלי-החיים שעלינו ללמוד מהם, כגון "הווי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים"; או כשלומדים על טבע בעלי-חיים למיניהם, ומבקרים בגן-חיות – אין סיבה להימנע מכך.

מקורות: אבות פ"ה מ"כ. טושו"ע או"ח קסז,ו. שה,טו. שח,לט-מ. חו"מ סי' תט, ונו"כ. רמ"א אה"ע סו"ס ה, ונו"כ. שו"ת שאילת יעבץ ח"א, יז. שערי הלכה ומנהג, כרך ג עמ' רכג.

תיקון לגיליון הקודם:

על-פי דעת אדמו"ר הזקן (תפט,טו), הנשאל החל מ'פלג-המנחה' (בימים אלו: 18:00 בערך): "כמה היום לספירה?", ייזהר לכתחילה לענות: "אתמול היה כך וכך".