הדבר הקשה ביותר
"כי תקנה עבד עברי" (שמות כא,ב). דיני משפטים פותחים בעבד, כי אין לאדם דבר קשה יותר מלהיות כנוע ומשועבד לזולת.
(אבן עזרא)
קדימות לעברי
התורה באה ללמדנו שאם מזדמן לאדם לקנות עבד עברי ועבד כנעני, יקדים קניית העבד העברי לעבד הכנעני.
(אור-החיים)
נמכרנו לעבדים
"שש שנים יעבוד ובשביעית יצא" (שמות כא,ב). אף אנחנו, אם נמכרנו לעבדים, הלוא כלו כמה שמיטות ולא יצאנו לחירות. האם אנחנו אומרים "אהבתי את אדוני"? – חס ושלום! אין אנחנו אוהבים את הצר הצורר הזה, אנחנו אוהבים אותך ריבונו-של-עולם.
(כתר שם טוב)
עבד לקב"ה
עבד עברי הוא יהודי שבית-דין מכרוהו על גנֵבתו. והלוא זה דבר בלתי-רגיל, ולמה נפתחת פרשת משפטים דווקא בזה? אלא שההלכה הראשונה של יהודי היא ההכרה שהוא 'עבד עברי', עבדו של מלך מלכי המלכים הקב"ה.
(הרבי מליובאוויטש)
דאגה לעבד
פרשת משפטים פותחת בדין עבד עברי, כדי להזהיר את הדיין שלא יזלזל במשפט העבד ולא ידחה את דינו ויקדים לטפל בדיני תורה ובמשפטים אחרים, מתוך מחשבה שהם חשובים מדינו של העבד.
(עיטורי תורה)
עבד מכבר
מדוע נאמר "כי תקנה עבד עברי", והלוא הוא נעשה עבד רק אחרי הקנייה ולא קנו אותו בהיותו עבד? אלא יש כאן רמז לקונה שיֵדע כי הוא קונה עבד, אדם שהוא כבר עבד לאדון אחר, לאדון העולם.
(אלשיך)
באלף השביעי נשתחרר
"שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חינם" (שמות כא,ב). "שש שנים" – רמז לששת אלפי השנים של העולם; "יעבוד" – בעולם הזה דווקא יש אפשרות לעבוד את ה' בעסק התורה והמצווה; ועל-ידי זה זוכים ל"בשביעית יצא לחפשי חינם" – באלף השביעי נשתחרר ונהיה חופשיים מכל ההעלמות וההסתרים שיש כיום בעולם.
(הרבי מליובאוויטש)
דרגות בעבדים
'עבד כנעני' הוא אדם שנטייתו ומשיכתו הטבעית היא לתאוות העולם, אלא שהוא כופה את עצמו ואינו נכנע להן, מתוך קבלת עול. לעומתו, 'עבד עברי' הוא מי שנפשו האלוקית מאירה בליבו, ויש בו אהבה לה', ואין רצונו בפריקת עול.
(דרך מצוותיך)
עבודת עבד
'עבד עברי' הוא אדם שהמידות של הנפש האלוקית שלו משפיעות על הנפש הבהמית ומעוררות בה רצון לאלוקות. ובכל-זאת הוא נקרא 'עבד', מכיוון שנפשו הבהמית טרם התהפכה לגמרי, והוא זקוק לעבודת עבד כדי להשפיע עליה.
(לקוטי שיחות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
