חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:42 זריחה: 6:27 י"ח באלול התשע"ט, 18/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נתינה של קבלת עול עם הכוחות הפנימיים
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 968 - כל המדורים ברצף
נתינה של קבלת עול עם הכוחות הפנימיים
לא להיות יהודי גלותי
חידושי הריטב"א (ב)
פרשת משפטים
הלכות ומנהגי חב"ד

מיד לאחר מתן תורה בפרשת יתרו מדגיש הקב"ה למשה "אשר תשים (אתה) לפניהם", כיצד מסביר זאת המדרש * למרות שעיקר העבודה היא באתכפיא, מיוחד חודש אדר בעבודת האתהפכא שבו, ולכן גם השמחה היא בלי הגבלות * על ההבדל בין שקלים לתרומה ושלמות העבודה בחיבור שניהם, ועד שגם מהעני בדעת תובעים מנחת עשיר – שילמד פנימיות התורה * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. אודות ההמשך של פרשת משפטים (הפרשה הראשונה שלאחר מתן-תורה) לפרשת יתרו (הפרשה של מתן תורה) – איתא במדרש1:

"כיון שראה משה את ישראל שהיו מתייראין כשהיה נגלה עליהם הקב"ה והיה מדבר עמהם (כמו שכתוב2 "וכל העם רואים את הקולות וגו' וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות"), אמר להם משה אל תיראו, שנאמר3 ויאמר משה אל העם אל תיראו וגו' . . פייסן משה תחלה לישראל, ואחר כך ערך להם נזיקין וכל מדות הדין, דכתיב אחר כך4 ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וגו'".

וזהו גם הדיוק "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", שמכאן ולהבא תשים אתה (משה) את משפטי התורה לפני בני-ישראל, בהתאם לבקשתם "דבר אתה עמנו ונשמעה גו'".

ועניין זה ("תשים לפניהם" שנעשה על-ידי משה דווקא) מבואר בדרושי חסידות על פרשת משפטים, הן בדרושים הנדפסים, הן בדרושים שבכתבי-יד, והן בדרושים שיודעים אודותם בעל-פה.

ב. מאמר ד"ה ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.

* * *

ג. יום שבת קודש זה – שבת מברכים חודש אדר – שייך כבר לחודש אדר, ככל שבת מברכים החודש ששייך כבר לחודש הבא (שהרי יום השבת, עם היותו מובדל מששת ימי החול, כלולים בו גם כל ימי השבוע הבא, שהרי "מיניה מתברכין כולהו יומין"5). ובפרט כאשר שבת מברכים חל בערב ראש חודש, שאז מזכירים כבר בהפטרה: "מחר חודש"6, ובפרט במנחת שבת, שבודאי שייך כבר ליום שלאחרי זה7.

ענינו של חודש אדר הוא – "והחודש אשר נהפך"8, בחינת אתהפכא.

בכלל, הרי העבודה עתה היא (לא באופן של אתהפכא, אלא) באופן של אתכפיא, וכאשר חסר בעניין האתכפיא, אין זו "עבודה", כיון שעיקר העבודה היא – אתכפיא,

וכמבואר בתניא9 בפירוש "עובד אלקים"10, "שעובד הוא לשון הווה שהוא באמצע העבודה שהיא המלחמה כו'", ולולי זאת, נקרא "אשר לא עבדו"10, או שהוא צדיק ש"נקרא עבד ה' בשם התואר . . (ש)כבר עבד וגמר לגמרי עבודת המלחמה כו'",

ואילו עניין האתהפכא יהיה לעתיד לבוא, כמו שכתוב11 "אז אהפוך אל עמים וגו'";

אמנם, בחודש אדר ישנו גם עניין האתהפכא – "החודש אשר נהפך".

והעניין בזה – שכיון שבני-ישראל עמדו במסירת נפש במשך כל השנה כולה12, היינו, לא רק בתפלת נעילה של יום הכיפורים, אלא בכל השנה כולה, שזהו עניין של יציאה ממדידה והגבלה, שהרי מצד מדידת והגבלת הזמן יש חילוקים בשינויי הזמנים, ואילו הם עמדו בתנועה של מסירת נפש בכל הזמנים בהשוואה – הנה על-ידי זה הגיעו בעבודתם לבחינת אתהפכא.

וכן הוא בכל שנה ושנה, שבבוא חודש אדר, הנה כל ימי החודש הם בבחינת אתהפכא.

ומצד זה הנה גם השמחה שבחודש אדר היא ללא הגבלות. ושמחה זו צריכה להתחיל כבר משבת מברכים החודש13.

* * *

ד. מנהגן של ישראל, שכאשר מסיימים קריאת פרשה בתורה, אזי מתחילים מיד – עוד באותה שבת בתפלת המנחה – בקריאת הפרשה הבאה. ובנדון דידן, בתפלת המנחה דשבת פרשת משפטים – קורין פרשת תרומה. וכן הוא גם כאשר שבת פרשת משפטים חל בפרשת שקלים, שגם אז קורין במנחה פרשת תרומה.

והנה, יש חילוק בין הפרשיות שקלים ותרומה – שבפרשת שקלים מדובר אודות נתינה שיש בה אמנם התנאי ש"הדל לא ימעיט", אבל לאידך יש בה גם התנאי ד"העשיר לא ירבה"14; מה שאין כן בנדבות שבפרשת תרומה נאמר15 "מאת כל איש אשר ידבנו לבו", והעשיר שהביא מנחת עני לא יצא16.

והעניין ברוחניות:

ממחצית השקל – נעשו האדנים, יסוד המשכן, שענינו בעבודה הוא קבלת עול, שבזה שווים כל בני-ישראל. וממחצית השקל באו גם קרבנות ציבור, שגם בהם שווים כל בני-ישראל (וענינו בעבודה הוא עניין כוחות מקיפים).

אמנם, שלימות17 העבודה היא – ליתן להקב"ה גם את הכוחות פנימיים, שכל ומדות. ובזה אי אפשר לצאת ידי חובה במחצית השקל, אלא כפי שהדין הוא גבי קרבנות: עשיר שהביא מנחת עני לא יצא. מכל אחד דורשים ליתן את כל שכלו וכל מדותיו להקב"ה.

ולאידך גיסא נאמר שם16 – שעני שהביא מנחת עשיר יצא, וכפירוש המפרשים18 ש"יצא" לא רק בדיעבד, אלא "אפילו לכתחילה", ויתירה מזה: "תבוא עליו ברכה".

והעניין בזה ברוחניות:

גם עני בדעת19, שחסר לו בלימוד נגלה דתורה ואפילו בקיום המצוות בהידור – גם ממנו תובעים שילמד פנימיות התורה, מנחת עשיר,

וזה גופא יפעל שתבוא עליו ברכה – שיקויים בו "עשר (עשה עצמך עשיר) בשביל שתתעשר"20, ואין עשיר אלא בדעת19, היינו, שיהיה עשיר ברוחניות, בחושים והיכולת שלו,

ויומשך גם בעשירות כפשוטו בגשמיות, בבני חיי ומזוני רויחי.

(קטעים מהתוועדויות שבת-קודש פרשת משפטים, מבה"ח אדר, ה'תשי"א, ה'תש"כ, ה'תשט"ו. תורת מנחם כרכים ב עמ' 237; כז עמ' 389-390; יג עמ' 280-281)

_________________________

1)     תדבא"ר פכ"ב. הובא ביל"ר ריש פרשתנו.

2)     יתרו כ, טו-טז.

3)     שם, יז.

4)     ריש פרשתנו.

5)     זח"ב סג, ב. פח, א.

6)     שמואל-א כ, יח.

7)     ראה שו"ע אדה"ז או"ח סוסרצ"ב. וש"נ.

8)     אסתר ט, כב. וראה ירושלמי מגילה פ"א ה"א. רמ"א או"ח סתרפ"ח ס"ז.

9)     פט"ו.

10)   מלאכי ג, יח. וראה חגיגה ט, ב.

11)   צפני' ג, ט. וראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א.

12)   ראה תו"א מג"א צז, א. ובכ"מ.

13)   ראה גם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר תשט"ז בתחלתה (תו"מ חט"ז ע' 97). וש"נ.

14)   תשא ל, טו.

15)   כה, ב.

16)   נגעים פי"ד מי"ב.

17)   מכאן ועד סיום השיחה – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר (באידית), ונדפס בלקו"ש ח"א ע' 166. במהדורה זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ ע"י המו"ל.

18)   פי' הר"ש.

19)   ראה נדרים מא, רע"א. כתובות סח, סע"א.

20)   שבת קיט, א. וש"נ.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)