רבי מאיר מקוברין היה מקבל באהבה גם פגיעות שפגעו בו, ולא היה נוקם ונוטר. שאלוהו: הלוא אמרו חז"ל שתלמיד-חכם צריך לנקום ולנטור כנחש?

השיב להם: "שוו בנפשכם שאנקום ואנטור, וכשאגיע לעולם-האמת וישאלוני מדוע נקמתי, אשיב שתלמיד-חכם אני - מיד יפרצו הכול בצחוק: עוד תלמיד-חכם שכזה. אבל אם לא אנקום ואנטור וישאלוני בבית-דין של מעלה מדוע לא נקמתי ונטרתי, ואשיב שלא ידעתי כי תלמיד-חכם אני – יגידו מה שיגידו, אבל לא יצחקו לי"...