חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:41 זריחה: 6:28 י"ט באלול התשע"ט, 19/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

'ברכו' אחרי התפילה
פינת ההלכה ומנהג


מאת: הרב יוסף שמחה גינזבורג
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1359 - כל המדורים ברצף
להיות יהודי בעולם המודרני
יש חדש
שמירת ההבטחה
הרבי הריי"צ
הסדר הנכון
כוחם של פסוקי תורה
"הגזֵרה עברה"
מחזקי האמונה
ידי הרבי מוסיפות לחמם
'ברכו' אחרי התפילה

שאלה: מדוע אומרים בקהילות רבות 'ברכו' אחרי התפילה?

תשובה: את אמירת 'ברכו' המקורית תיקנו חז"ל לפני ברכות קריאת שמע של שחרית וערבית, והיא קריאה לציבור לברך את ה' בברכות האלה.

מנהג האשכנזים בחו"ל שאחרי תפילת 'שמונה עשרה' בלחש מתקבצים מי שלא שמעו 'ברכו' לפתח בית-הכנסת, והאבלים אומרים בעבורם קדיש ו'ברכו'. הפוסקים העירו שיש להיזהר שבדרכם לשם לא יעברו על האיסור של "עובר לפני המתפלל", מכיוון שמקצת הציבור עדיין לא סיימו את תפילת הלחש.

מנהג אחר הוא לומר 'ברכו' בסיום התפילה. יש העושים זאת בקביעות, אף אם אין מאחרים בבית-הכנסת. לעומת זה, ה'מגן אברהם' ובעל התניא כתבו שכשאין לחוש למחלוקת יש לנהוג שלא יאמר שליח הציבור 'ברכו' בסיום התפילה, אלא אם כן יש במקום מי שלא שמע 'ברכו'.

ה'מחבר' והרמ"א כתבו שלא לומר זאת בשבת וביום-טוב, וכן נוהגים מתפללי נוסח אשכנז בארץ-ישראל. אך הספרדים (ומתפללי 'נוסח ספרד' האשכנזי בא"י) נוהגים על-פי כתבי האריז"ל, לומר זאת גם בשבתות ובחגים.

למנהג חב"ד אין אומרים זאת כלל (גם בארץ-ישראל) אלא בתפילת ערבית בליל שבת. והטעם על-פי האמור בכתבי האריז"ל שאת תוספת ה'נשמה יתרה' מתחילים לקבל ב'ברכו' הראשון, ומי שלא שמע אותו, יכוון לקבל זאת ב'ברכו' האחרון.

מקורות: טושו"ע או"ח סי' סט (ושו"ע אדמו"ר הזקן ס"ד), וסי' קלג, נו"כ (וכף החיים), וש"נ. שער הכוונות, עניין ערבית ליל שבת. שערי הלכה ומנהג או"ח ח"א סי' פא. לוח עץ חיים ולוח 'דבר בעתו', ליל ר"ה.


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)