חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:41 זריחה: 6:10 ו' בכסליו התשע"ט, 14/11/18
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עין יעקב – על אגדות הש"ס
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 964 - כל המדורים ברצף
נשלמה העבודה ומוכנים לכניסה לארץ – אל הגאולה
אמונה מעל הטבע
עין יעקב – על אגדות הש"ס
פרשת וארא
הלכות ומנהגי חב"ד

"לימוד הכי נעלה" כתב הרבי ליהודי שבביתו התקיים שיעור קבוע בעין-יעקב * מזכירות הרבי שיגרה מהדורת עין-יעקב ביידיש לשימוש עולים חדשים * דברי רבותינו, החל מרבנו הזקן על נחיצות הלימוד, ועל חסידים שלמדו עין יעקב בכל יום * הרבי קורא לייסד שיעורים לנשים גם בעין יעקב * ועל הסברא הנותנת להכריע כגרסאות בעין יעקב לעומת המופיע בש"ס

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

השלום ניתן ליישום

נוהג לימוד עין-יעקב בבתי-הכנסת ובכלל קיבל את עידודו של הרבי בכמה וכמה הזדמנויות. אחת מהן בלקוטי שיחות כרך יט (עמ' 441-440), שם נדפס מכתב ביידיש מכ"ה במנחם-אב תשכ"ד, ובו נאמר (להלן בתרגום חופשי):

אחרי הפסק ארוך שמחתי לקבל מכתבכם מיום השני ובו בשורה טובה שבקרוב יסיימו את לימוד עין יעקב ברבים, המתקיים בביתכם.

השם יתברך יעזור שיהיה הסיום וכן גם התחלת לימוד מחדש של ה"עין יעקב" בשעה טובה ומוצלחת בכל הפרטים, וכנהוג אצל יהודים, שמנהג ישראל תורה הוא, שמתכיפין התחלה להשלמה.

ובפרט כמבואר במקומות רבים – הקשר בין סיום זה עם התחלה זו, באופנים שונים ומהם:

לכאורה נדרש הסבר – איך באמת ניתן ליישם הדרישה לשלום אמיתי בין יהודים שאין דיעותיהם שוות וכו'. דרישה עד כדי קביעה ש"לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום".

וביאור הדבר הוא, כי הדבר אפשרי על-ידי שקורין קריאת שמע, מיד בהתחלת המעת-לעת, כהתחלת המשנה: "מאימתי קורין את שמע בערבית" אשר תוכנה של קריאת שמע הוא, להמליך את הקב"ה עד להכרה שה' אחד בכל שבעת הרקיעים, בארץ וגם בארבע רוחות העולם. דבר זה פועל על כל אחד ואחד לוותר על רצונו ולמוסרו לרצונו של ה' אחד, שאז מפסיק להתקיים כל מה שיכול להפריד ולחלק, ונהיה שלום אמיתי, והשם-יתברך מעניק ברכתו המלאה כפי שהננו אומרים בסיום תפילת שמונה עשרה: ברכנו אבינו (לפי) שכולנו כאחד (ראה תניא פרק ל"ב).

וכפי שנתבאר בפרטיות ובמקומות רבים בתורתינו הקדושה תורת חיים, ובעומק יותר בפנימיות התורה, שבגמרא זהו האגדה שבספר עין יעקב, שרוב סודות התורה גנוזים בה (עיין אגרת הקדש לרבנו הזקן סימן כ"ג).

המכתב האמור נדפס שוב בשלימות יתר באגרות-קודש כרך כג, שם (בעמ' רנה) נחשף שמו של הנמען ומקום מגוריו: "הרב-וותיק-וחסיד איש-ירא-אלוקים נכבד-ונעלה עוסק בצרכי ציבור מו"ה חיים יונה שי'" [דן מניו-הייבן].

בסיום המכתב באה גם תוספת הברכה הבאה:

בברכה להצלחה בכל האמור, ובפריסת שלום כל המשתתפים בלימוד הכי נעלה האמור.

כך כתב הרב חודוקוב להרה"ח ר' אברהם גודין (בז' במנחם-אב תשל"ג):

"בשעתו ביקש ממני מר יוסף שי' יפה עין יעקב באידיש שיוכל ללמוד בו. זה לא כבר קבלתי ושלחום אליך בכדי שתוכל להשאילם למי שתמצא לנכון מהעולים החדשים, וזכות הקדימה (על-כל-פנים לספר אחד מהם) להנ"ל שביקש זה מכבר.

"נא להודיעני מהנעשה בזה".

ושוב הוא נדרש לענין זה כחודש לאחר מכן (בו' באלול תשל"ג): "הנתקבלו כבר הספרים עין יעקב?".

ההכרח בלימוד אגדה שבתורה

בהלכות תלמוד תורה לרבנו הזקן (פרק ב' הלכה ב') נאמר:

"וכן בדרשות ההגדות להתבונן מתוכם מוסר השכל לידע את ה' [...] רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם למוד דברי אגדה שמתוך כך אתה מכיר את הקב"ה ומתדבק בדרכיו, כי רוב סודות התורה שהיא חכמת הקבלה וידיעת ה' גנוזים באגדות" (וראה הנאסף בהערות וציונים הגרמ"ש אשכנזי עמ' 182-177).

כמו כן באיגרת הקדש סימן כג הורה אדמו"ר הזקן לרבים: "בין מנחה למעריב כל ימות החול ללמוד בעשרה פנימיות התורה שהיא אגדה שבספר ע"י [=עין יעקב] שרוב סודות התורה גנוזין בה". ואף ליחידים מצינו שהורה ('מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים' עמ' תקעא): "וגם ילמוד עין יעקב" [וראה במקומות שנסמנו בספר מגדל עוז (כפ"ח תש"מ) עמ' תיט הערה 10].

בהקדמת אדמו"ר האמצעי לשולחן ערוך רבינו הזקן בה הוא מתווה דרך לימוד לבעלי מעמדות שונים הוא מדגיש: "וגם יעשו עת מיוחד [...] מלבד שיעורין הקצובין ללימוד תנ"ך ומדרשי רז"ל כמו עין יעקב"...

ב'ספר השיחות תש"ד' עמ' 101 מובא, שהרבי (מוהרש"ב) נ"ע אמר לרבי הריי"צ שלחסידים מלפנים היתה קביעות בחוק לימודם (בלימודים שהיו לומדים כל יום כחוק בל יעבור), שנוסף על השיעורים במשניות, עמוד גמרא ותניא, היו גם לומדים פסקא ב"עין יעקב".

ולפני זה (שם עמ' 98) – שכהקדמה ללימוד תניא יש לעשות קביעות בכל יום ללמוד "עין יעקב".

ויש להוסיף: המהדיר החסידי, חבר מערכת אוצר החסידים, הרה"ח ר' אהרן חיטריק ז"ל, מצא כי במקומות רבים השתמש רבינו הזקן בכתב יד של העין-יעקב, ולפיהם פסק הלכות ובירר נוסחאות [כן עשו גם המהר"ל מפראג; בעל 'בינה לעתים' והגר"א – ראה "מבוא והקדמה" ל"אוצרות האגדה עין יעקב", הוצאת במישור, אה"ק תשנ"ט עמ' יח-יט].

באחת משיחותיו (לקוטי שיחות כרך כח עמ' 31 הערה 51) מצטט הרבי קטע מלשונו של הבית יוסף המצטט את פירושו של רבי יעקב בן חביב מחבר הספר 'עין יעקב' ("וכן כתב ההריב"ח ז"ל בספר עין יעקב בפ"ב דחגיגה כו' מפני שיום טבוח היה" – והוא בב"י לאורח-חיים תצד מ"הכותב" לעין יעקב חגיגה יח, א סוף פיסקא טז) לעניין איסור תענית במוצאי שבועות אף בזמן-הזה.

בלוח 'היום יום' טז אייר הובאו דברי האדמו"ר מהר"ש להחסיד ר' אלי' אבעלער – איש פשוט מצד כישרונותיו וידיעותיו – כשנכנס אליו ליחידות: אלי[הו], אני מקנא בך.. כאשר תוך כדי העסק הנך שח עם הזולת אודות עניין יהודי, 'ווארט' מ'עין יעקב' ומעורר אודות לימוד נגלה וחסידות – נוצרת מכך שמחה למעלה...

גם בספריית רבינו הזקן היה מצוי "עין יעקב גדול ד[פוס] בערלין" ('פרדס חב"ד' גליון 6 עמ' 71).

מספר גדול יותר של לומדים

עין יעקב נלמד על-ידי אנשים רבים יותר, ובמיוחד על-ידי אנשים פשוטים, שפשטותם קשורה בפשיטות העצמות אין-סוף. כך התבטא הרבי בשיחת כ"א אדר תשמ"ח – שנאמרה בעת סיום השלושים להסתלקות הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע (ספר השיחות תשמ"ח כרך א' עמ' 307):

לימוד "עין יעקב" על-ידי אנשים פשוטים שאינם שייכים ללימוד דף היומי, הלכה יומית, וכיוצא בזה...

אך מוסיף ומציין בהערה 17:

...שפשיטות העצמות מתגלה בפשיטות דאיש פשוט.

דברים דומים אמר הרבי בהתוועדות חמישה-עשר באב תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג כרך ד' עמ' 1866):

לימוד "עין יעקב" – אגדות שבתורה – שייך למספר גדול יותר של בני-ישראל, כפי שרואים במוחש שיש יהודים פשוטים ביותר שמאיזו סיבה שתהיה אינם מוכשרים ללמוד ש"ס, ואף-על-פי-כן לומדים הם "עין יעקב". וכידוע מנהג ישראל בכמה מקומות ללמוד "עין יעקב", כמובא גם ב'אגרת-הקדש' (סימן כג) שיש ללמוד בכל ימות החול בין מנחה למעריב פנימיות התורה "שהיא אגדה שבספר עין-יעקב". ונמצא, שמספר היהודים שלומדים "עין יעקב" גדול יותר ממספר היהודים שלומדים ש"ס...

חיבור פנימיות ונגלה דתורה

במעלת הלימוד כותב הרבי (ספר השיחות תשמ"ח כרך ב' עמ' 307 הערה 16):

להעיר, שכ"ק מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו (וכן רבותינו נשיאנו שלפניו) הדגיש כמה וכמה פעמים על דבר מעלת הלימוד דעין יעקב – ואולי יש לומר, על יסוד דברי רבינו הזקן באגרת-הקדש (סימן כג) "בין מנחה למעריב כל ימות החול ללמוד בעשרה פנימיות התורה שהיא אגדה שבספר עין יעקב שרוב סודות התורה גנוזין בה".

הרבי אף קובע (ספר השיחות תש"נ עמ' 452) שב[לימוד] זה מודגש גם חיבור פנימיות התורה ונגלה דתורה, "גדול" ו"קטן" שבתורה – כמובא בגמרא: דבר גדול מעשה מרכבה, דבר קטן הוויות אביי ורבא (סוכה כח, א).

הגרסאות השונות והחידוש בהכרעה

יתר על כן, בשיחותיו מוצאים אנו ציטוטים ממאמרי חז"ל שאינם נמצאים תמיד בש"ס שלפנינו, אלא בגרסת העין-יעקב. יצויינו כאן כמה דוגמאות:

א. ברכות ה, ריש עמוד א: [לעולם ירגיז אדם יצר-טוב על יצר-הרע] יזכיר לו יום המיתה.

ב. ברכות יו"ד, סוף עמוד א: בהדי כבשי דרחמנא למה לך.

ג. שבת קה, א: אנא נפשי כתבית יהבית.

ד. בבא בתרא טז, א: יורד ומסטין עולה ומקטרג.

ה. סוטה סג, א: גנבא אפום מחתרתא כו'.

דיונים והתייחסויות מפורטות בגירסאות העין-יעקב, ראה גם בהדרנים על מסכת תענית ומכות ('הדרנים על הש"ס' כרך א' עמ' קלב ואילך; כרך ב' עמ' שלח ואילך) ובריבוי שיחות נוספות (ראה לדוגמא לקוטי שיחות כרך ל' עמ' 223 הע' 3. ועוד).

בשיחות רבות צויין: "ראה בארוכה מפרשי (הש"ס ו) העין יעקב".

כך קובע הרבי (לקוטי שיחות כרך כד עמ' 57 הערה 12; מקור הדברים בהרחבה – התוועדויות תשמ"ג כרך ד' עמ' 1866):

ומסתבר לומר, שבעניין של אגדתא יש להעדיף גירסת העין יעקב. כי נוסף על השייכים ללימוד כל הגמרא – התווספו גם לומדי האגדה, ומכיוון שרוב לומדי האגדה הוא בעין יעקב (כמנהג ישראל), הנוסחאות שבו מבוררות יותר, על דרך מה שכתב הרשב"א (שו"ת המיוחסות להרמב"ן סימן צ"ו) בנוגע לריבוי השיבושים בנוסחאות הירושלמי מפני "מעוט השגחת הלומדים בו".

[אמנם בספר 'הדרנים על הרמב"ם וש"ס' (עמ' ז הערה 31) נאמר:

ועל-פי הידוע שמדרש וגמרא הלכה כגמרא (ראה אנציק' תלמודית ערך הלכה סעיף ה, ושם-נסמן) יש לומר על דרך זה גם בנוגע לעין יעקב (אגדה שבתורה) וגמרא, שיש להכריע כגירסת הגמרא – שהמחול לצדיקים הוא לנשמות בגופים...

ומקורו בשיחת כ"ף מנחם אב תשכ"א (תורת מנחם כרך לא עמ' 176), עיין שם – ויש לחלק].

הדגשת אחדות ה' וישראל

בהזדמנות (ספר השיחות –תש"נ כרך ב' עמ' 452-451) עמד הרבי על השינויים בין הגרסאות שבגמרא (מגילה כט,א) לאלו שבעין יעקב במאמר חז"ל על החזרת השכינה (מהגלות) עם בני-ישראל:

א) בגמרא (בבלי) נתפרש רק בנוגע לגלות מצרים וגלות בבל ("שכינה עמהן כו'") ואילו בעין יעקב מוסיף ומפרט גם בנוגע לשאר הגלויות "גלו לעילם... גלו לאדום שכינה עמהם". ב) צורת כתיב שמו של רשב"י בגמרא "ר"ש בן יוחי" (חסר אל"ף), ובעין יעקב – "רבי שמעון בן יוחאי".

וביאר הרבי את הרמז שבדבר:

כיון שבלימוד עין יעקב מודגשת עוד יותר אחדותם של ישראל, שגם ה"קטנים" (קטנים בידיעת התורה) ש(לעת עתה) לא הגיעו למעמד ומצב שיכולים ללמוד הסוגיות בגמרא מתאחדים עם ה"גדולים", על-ידי-זה שלומדים האגדות שנלקטו מסוגיות הש"ס ב"עין יעקב", לכן, בעין יעקב מודגשת יותר גם האחדות דהקב"ה עם ישראל (גדול וקטנים) – בשתים:

א) בפירוט ש"שכינה עימהם" בכל הגלויות, לא רק בגלות מצרים וגלות בבל, אלא גם בגלויות שלאחרי-זה עד לגלות אדום, גלות האחרון גלות הכי ירוד, קשה וארוך כו' ואף-על-פי-כן, "גלו לאדום שכינה עמהן", ב) בהדגשת האות אלף בשם (אביו של) ר"ש (רבי שמעון בן יוחאי) שרומז על הגילוי דאלופו של עולם בגלות, שעל-ידי זה מהפכים "גולה" ל"גאולה".

כאשר נדרש הרבי לעניין והחי ייתן אל ליבו בשבת פרשת יתרו כ"ב שבט תשמ"ט (התוועדויות תשמ"ט כרך ב' עמ' 292, סי"ב (ובהערה 90 שם), ביקש ותבע:

קביעות עתים לתורה בכל מקום – לקבוע שיעורים ברבים בלימוד החסידות ולימוד הנגלה, ובפרט במקומות שאין עדיין שיעורי תורה.

ובשיעורים הקיימים מכבר – להוסיף ולחזק הלימוד, בכמות ובאיכות,

כולל ובמיוחד – חלק האגדה שבתורה, עין יעקב וכיוצא-בזה (שרוב סודות התורה גנוזין בה...) שעניין זה קשור במיוחד עם אמירת קדיש דרבנן "שמיה רבא דאגדתא" שעל-ידי-זה קיים עלמא (סוטה מט,א).

גם לנשים

כשדיבר הרבי בשבת פרשת אמור תש"נ (אות ז, ספר השיחות תש"נ  כרך ב, עמ' 459) בנוגע ללימוד התורה על-ידי נשים, קרא להוסיף בשיעורי תורה:

...הן בהלכות הצריכות להן, והן בעוד עניני תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר, כמו לימוד "עין יעקב" אגדות שבתורה שמושכות לבו של אדם.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)