חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:08 זריחה: 6:39 י' בשבט התשפ"א, 23/1/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מצוות (ומבצע) תפילין
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 963 - כל המדורים ברצף
'געשמאַק' בעשיית טובה ליהודי
מזכים אותנו בהבאת הגאולה
מצוות (ומבצע) תפילין
פרשת שמות
הזמנה לשבת
הלכות ומנהגי חב"ד

הידור בתפילין כדרך לבטל את קליפת עמלק, והקפדה על הנחתן כסגולה לשמירה במלחמה * למרות תענוגי הנשמה למעלה, חסרה היא את ההמשכה האין-סופית שבהנחת תפילין בהיותה בגוף, אפילו פעם אחת * הרבי בוחן תאומים חתני בר-מצווה בנושאי תפילין * מכתב לעסקן במרוקו על המטרה והמאמץ סביב 'מבצע תפילין' * ועל סגולת המצווה בעת אשר "רגשו גויים ולאומים יהגו"

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

עצה לקליפת עמלק

במאמר חסידות (דיבור המתחיל והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל) שהשמיע הרבי בהתוועדות פורים תש"ל, המבוסס על מאמרי שנת פר"ת, מתבטא בין השאר (ספר המאמרים תש"ל עמ' 186):

ואחר-כך מבאר במאמר עוד עצה לבטל קליפת עמלק, והוא על-ידי מצוות מעשיות והיינו ההשתדלות בקיום המצוות וההידור בהם, וכמו במצוות תפילין בכתיבת הפרשיות (זה כולל הגהתן) על-ידי סופר מומחה וירא-אלוקים, וכן תיקון הבתים על-ידי מומחה וירא-אלוקים, שהנחתן תהיה כדבעי ושלא יסיח דעתו מהם. ועל-דרך-זה בשאר המצוות.

הרבי הזהיר מראש

ממכתבו של הרבי לחסיד רבי שלמה-זלמן העכט משיקגו, מא' בסיוון תשי"א (אגרות קודש כרך ד, עמ' שטו), אנו למדים על חזונו – עוד בטרם עלה לנשיאות – הקשור בהנחת תפילין של חייל. וכך נאמר במכתב:

קבלתי מכתבו מערב-שבת-קודש על-דבר האיש חיל מר... שי' שחזר עתה לשיקאגא ונמצא בבית החולים כי נפצעה ידו השמאלית.

כפי זכרוני הנה קודם שנסע בקיץ העבר, הוריתי לו שיזהר בהנחת תפילין, וצריך לברר אצלו אם מילא זאת, שזהו דבר התלוי בידו השמאלית גם-כן, ובאם חס-ושלום לא קיים זאת, אזי בהקדם היותר האפשרי צריך שיקבל על עצמו בהחלטה גמורה אשר תיכף בשובו לאיתנו יזהר בתכלית במצות הנחת תפילין ובשמירת השבת-קודש, ואקוה לשמוע בשורה טובה בזה.

הפסד אין-סופי בחסרון מצווה

אגב התייחסות של הרבי לענייני השואה ואושוויץ, התבטא פעם (י"א ניסן תשל"ג – שיחות קודש תשל"ג כרך ב' עמ' 33):

אדמו"ר הזקן כותב בתניא שבשעה שיהודי מקיים מצווה כאן, הרי [למרות ש]לאחרי קיום אותה מצווה יכול לעסוק בעניינים רבים של רשות (ואפילו בעניינים הפכיים) נפעל למעלה "יחוד נצחי", זאת-אומרת שעל-ידי הנחת תפילין חד-פעמית נפעלת המשכת המוחין, ענין נצחי שקיים [עד] אין סוף.

מהאמור מובן, שאם חסרה הנחת תפילין אפילו פעם אחת מפני שהגוף הושמד (רחמנא-ליצלן) באושוויץ, נחסרו למעלה ענינים נצחיים עד אין קץ; שהרי אם היה ממשיך לחיות שלושים, חמישים או שבעים שנה והיה מניח תפילין בכל השנים הללו היו נפעלים למעלה יחודים נצחיים עד אין-סוף. נמצא שלמרות שלנשמה יש חיים נצחיים ותענוגים – אין לה את מצוות הנחת תפילין (כשם שאין לה את קיום מצוות שבת ועל דרך זה שאר המצוות)..

וממשיך הרבי שם:

מטעם זה – הרי הדין הוא ועד להלכה למעשה בפועל, שבעבור פיקוח-נפש של שעה אחת ואף רגע קל מחייו של איזה יהודי יהיה מי שיהיה, מחוייב כהן גדול ביום-הכיפורים, בהימצאו בקדשי הקדשים, לצאת ולסייע ליהודי לחיות רגע נוסף – וענין זה הוא לא דחייה של מצווה, אלא אדרבה זוהי "מצווה בגדול" (כדאיתא במסכת שבת).

ומכאן שכל היעודים דלעתיד לבוא קשורים בגשמיות... יש דין ויש דיין היודע את החשבון  של הנחת תפילין וכו'.

דרשה כהלכה!

לקראת חגיגת הבר-מצווה של התאומים בני המזכיר הרה"ח הרב יהודה-לייב גרונר – הרב יוסף-יצחק (כיום שליח הרבי בשארלוט קרוליינה) והרב מנחם-מענדל (מראשי ישיבת תומכי-תמימים קריית-גת) בחודש כסלו תשכ"ט – נכנסו השניים ל'יחידות' והרבי בחן אותם בדרשות שהכין להם אביהם שי'.

יוסף-יצחק דיבר על שיעור הפסק בציצית תפילין וסוכה. כשסיים דבריו, פנה הרבי להריל"ג ושאל: "לקחת זאת מ'לקוטי שיחות' – דבר נכון מאוד ("זייער אַ גלייכע זאַך")!" [ראה לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1363 בהוספות].

מנחם-מענדל דיבר על החידוש בדברי אדמו"ר הזקן בסימן כה סעיף יא בכוונה הנדרשת בהנחת תפילין, והרבי שאל אותו מה ההבדל בין המחבר (הבית יוסף) ואדמו"ר הזקן – והוא השיב כראוי (וראה שיחת יו"ד שבט תשכ"ח – שיחות קודש תשכ"ח כרך א' עמ' 382; לקוטי שיחות כרך י"ז עמ' 188 הערה 57 בשולי הגיליון). במהלך היחידות נשאלו הילדים על-ידי הרבי: למה יש מעלה במאריך על שולחנו – והרבי הטעים שאלתו: מילא מאריך בתפילה מובן שזו מעלה, אך איזה מעלה יש במאריך באכילתו?

אחר-כך פנה לאב ואמר:

הרי זוהי גמרא מפורשת בברכות (דף י,ב ואילך "שלשה דברים מאריכין ימיו ושנותיו של אדם: המאריך בתפלתו, והמאריך בשולחנו וכו': – ד"מאריך על שלחנו דלמא אתי עניא ויהיב ליה").

[ניתן אולי להסיק מכאן שסבור היה הרבי שגם ילדים בני י"ג שנה – עליהם להיות מודעים לתוכן גמרא זו].

ויראו ממך

בל' בכסלו תשל"ו (אור לנר ו' דחנוכה) התוועד הרבי התוועדות בלתי-צפויה, ובמהלכה קרא להוסיף בימי חנוכה הנשארים בפעולות בשטח החינוך. בהמשך הוסיף לבאר את שייכות עשרת המבצעים לחנוכה ולאחר מכן חילק שני שטרות של דולר כדי לנצלם ל'מבצע חנוכה' ("1) לצדקה 2) להעניקו למישהו שישפיע על אחרים להדליק נרות חנוכה"). כאשר דיבר על הקשר של 'מבצע תפילין'" לחנוכה – הסביר (שיחות קודש  תשל"ו כרך א, עמ' 304):

כדי שיהיה ה"ונצחום" [=החשמונאים את היוונים] – הרי זה על-ידי "וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך ויראו ממך".

הפצת המבצע

כך כתב הרבי בי"ב אלול תשכ"ח לאחד מחשובי עסקני הציבור חב"ד בקזבלנקה מרוקו (אוסף מינדל, נדפס (כנראה) בתרגום חופשי מאנגלית, 'כפר חב"ד' גיליון 1432 (כ"ו מנחם-אב תשע"א) עמ' 12):

ברצוני לנצל הזדמנות זו גם כדי להתייחס למה שמכונה "מבצע תפילין", שבוודאי שמע כבודו עליו. המטרה של המאמץ הגדול הזה הוא להפיץ את המצוה של הנחת תפילין בכל יום חול. בנוסף לכך שזוהי אחת המצוות הראשונות בתורה, יש לה גם את התכונה המיוחדת להביא להרמוניה בין המוח והלב, השכל והרגש, כפי שזה מרומז בשני החלקים של התפילין, שאחד מהם מונח על הזרוע השמאלית כנגד הלב והאחר על הראש, מקום משכן המוח. כל השמחה של האדם תלויה בכך שיגיע להרמוניה כזו. אף-על-פי שקרוב לוודאי שענין זה אינו בתחום העבודה של מר, בטוחני שבאופן עקיף יכול הוא לנצל את השפעתו הטובה לחיזוק והפצת הקיום של מצוה גדולה זו, וזכות הרבים תעמוד לו ולבני-ביתו לאורך ימים.

אם קשורים לא נופלים

בין דבריו בהתוועדות י"ב תמוז תשל"ו (שיחות קודש תשל"ו כרך ב' עמ' 451 ואילך) אמר הרבי:

על-אחת-כמה-וכמה שאין להתפעל מכמה גויים, גם אם מספרם 140 ומקום מושבם בבנין זכוכית וכו'.

גם אם "רגשו גוים ולאומים יהגו" בוודאי שאין זה אלא "ריק" [עד שמלכתחילה תמוה כיון ש"מזליהו חזי" שבסופו של דבר תהיה להם מפלה שוממה, לשם מה מטעים עצמם בכלל – "למה רגשו"].

ובשעה שיהודי קשור ל"מוסרותימו" ועם "עבותימו" שזה מוסב על תפילין של יד ותפילין של ראש (מדרש תהילים על הכתוב – תהילים ב,ג) [נוסף על הפירוש (ירושלמי עבודה זרה פרק ב' הלכה א') שזה מוסב על חוטי ציצית ורצועות של תפילין] – הענין של "מבצע תפילין", אזי דבר בטוח הוא שרואים בגלוי – "על הוי' ועל משיחו" – שמגיע משיח צדקנו ומוציא את בני ישראל מהגלות – "תלוקטו לאחד אחד בני ישראל" (ישעי' כז, יב) כפרש"י בפרשת נצבים (ל, ג) ולא עכבם אפילו כערף עין.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)