חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:05 זריחה: 6:47 י"ז בתשרי התש"פ, 16/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עצה ותושייה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 958 - כל המדורים ברצף
בין "ארוכה וקצרה" ל"קצרה וארוכה"
דרך נוחה ומהירה להבאת הגאולה
עצה ותושייה
פרשת וישלח
הלכות ומנהגי חב"ד

הוצאת ספר-תורה בלי הכנסה * הדלקת נרות עמוד התפילה בית-הכנסת כתחליף לסגולת ריבוי הנרות בערב שבת-קודש * אכילת מזונות לפני התפלה וסעודה שלישית * לא לוותר על אכילת מאכלי בשר בחג-השבועות * קביעות זמן חתונה * 'תספורת' ליד הכותל המערבי * הקפדה על ברכות הנהנין * נגיעת מחלל שבת ביין * ענייני הלכה הדרכה ומנהג

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

ברשימה זו ליקטנו מבחר הוראות והדרכות שניתנו בדרך-כלל לאנשים פרטיים, וגם דברים שאינם מוגהים אלא מפי השמועה בלבד. אמנם לא ברור אם יש בהם משום הוראה לרבים, אך בשל חשיבות שמירת דברי הרבי הובאו כאן.

הוצאה בלי הכנסה

בספר 'ליובאוויטש וחייליה' כותב הרה"ח ר' רפאל נחמן הכהן (עמ' 3 הע' 3): "בבית-הכנסת של כ"ק אדמו"ר שליט"א בניו יארק ראיתי איש אחד שמשתדל תמיד להוצאת ספר תורה בכל מניין ומניין, והבחנתי שאף פעם לא היה מכניס את ספר-התורה בחזרה. שאלתיו, הרי הכול נוהגים שהמוציא הוא המכניס? וענה לי שכשהיה ב'יחידות' אצל אדמו"ר שליט"א אמר לו הרבי (באיזה עניין), להשתדל להוצאת ספר תורה, והוסיף ואמר לו שזה לא נוגע להכנסה".

סגולת ריבוי הנרות

"שמעתי מהרה"ח ר' משה שמידט שיחי' ממונסי, ששמע מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, כשהיה אצלו ביחידות יחד עם זוגתו, וביקשו להתחיל מיד לאחר נישואיהם להדליק כמה נרות [יותר מב' נרות] לכבוד שבת בגלל העניינים והסגולות שיש בזה. ואמר להם רבינו זי"ע שלא כדאי, מכיוון שכשתהיה האשה מחוץ לביתם יהיה לה קשה לקיים זאת ויש בזה בעיה של נדר. לכן לא יתחילו בזה, ואם הוא רוצה הסגולות שבדבר שידליק כל יום הנרות בבית-הכנסת לפני העמוד".

הדברים הובאו בספר 'מנהג אבותינו בידינו' להרה"ג ר' גדלי' אוברלנדר, מונסי תשע"ב, עמ' יט הערה 111.

לטבול המזונות במלח

הנה תוכן שאלות ותשובות ביחידות [של בחור] מקיץ תשל"ג:

שאלה: תודה לק-ל התקרבתי לחסידות ואימצתי מנהגי חב"ד ואני נוהג בהם בשמחה. ברם, בשני עניינים צוחקים ממני: א) שעד היום איני אוכל מזונות (בשבת-קודש) לפני התפילה, ב) הנני ממשיך ליטול ידיים ולאכול סעודה שלישית בשבת-קודש.

כ"ק אדמו"ר: כדי להשקיט את הנפש-הבהמית אדרבה כדאי שיאכל מזונות קודם התפילה. וכדאי לעשות התרת נדרים מהשינוי במנהגו שעד עתה [על השאלה אם די בהתרת ג' אנשים או י' – ענה כ"ק אדמו"ר (בכתב) "ישאל רב".

(כ"ק חייך הרבה ואמר): בנוגע לסעודה שלישית – לא נורא אם רק בזה לא תהיה חב"דניק!...

* * *

ובאותו עניין – מעשה בבחור ממשפחת חסידי פולין שהתקרב לחב"ד וסיפר לרבי כי חבריו בישיבת תומכי-תמימים צוחקים עליו על ג' עניינים שבהם אינו נוהג כחב"ד, והם:

א) אכילת סעודה שלישית, ב) זמירות בשבת-קודש, ג) אי אכילת מזונות קודם התפילה.

לגבי העניין הראשון הגיב הרבי: טוב מאד, ואדרבה תמשיך בכך.

בעניין השני אמר: טוב מאוד, כנ"ל, ואל ישנה ממנהגו.

ולגבי אכילת מזונות: אכן, מדוע שלא תאכל, הרי אי האכילה מבלבל מהכוונה בתפילה וכו'. ואם תרצה ב'אתכפיא' דווקא – תטבול המזונות במלח...

סעודה בשרית בשבועות

כך כותב הרב יוסף שמחה גינזבורג (משפחה חסידית, מוסף כפר חב"ד לגיליון 1423, פרשת קורח תשע"א, עמ' 18):

"יש אומרים שהרבי התרעם על שאכלו בסעודת הבוקר [בחג השבועות] חלבי בלבד".

הערת הכותב: הדברים מובנים בפשטות לאור דברי אדמו"ר הזקן בשולחנו תצד, טז: נוהגים לאכול מאכלי חלב, ולפי שמצווה לאכול בשר בכל יום-טוב... לפיכך צריכין להיזהר שלא יבואו לידי איסור בשר בחלב כו'. [כלומר, המנהג אינו על חשבון המצווה!].

לא לדחות

שאלה: יש לי קשיים בכניסה למדינת... וישנו ספק במקום בו תיערך החתונה.

כ"ק אדמו"ר שליט"א: קביעת חתונה הוא דבר רציני ולכן לעת-עתה [כל זמן שלא יהיו הדברים ברורים] לא לקבוע תאריך, כדי שלא יצטרכו לדחות (ח"ו). – מ'יחידות' חורף תשל"ז.

'תספורת' ליד הכותל המערבי

בחודש כסלו תשל"א היה הרה"ח ר' שמואל הלוי שי' חפר ב'יחידות', והזכיר כי לבנו מנחם מענדל שי' ימלאו שלוש שנים בי"ג בטבת.

הרבי אמר: מסתמא תעשו ה'תספורת' ליד הכותל המערבי.

אך מיד שב והדגיש: אין לפרסם זאת כדי שלא לנגוע במנהג הקיים שעורכים התספורת אצל רשב"י במירון.

הודגש במפורש כי ההוראה היא פרטית ושלא לפרסום.

הקפדה על ברכות הנהנין

שאלה: יש לי קשיים בהקפדה על ברכות הנהנין.

כ"ק אדמו"ר: "כל האוכל בלא ברכה כאילו גוזל כו'" [מימרת רבי חנינא בר פפא – ברכות לה, ב]. וממילא איך אפשר לאכול בלי ברכה?

והוסיף ואמר:

כתיב [תהלים כד, א] 'לה' הארץ ומלואה' וכתיב [שם קטו, טז] [השמים שמים לה'] 'והארץ נתן לבני אדם' – ותיווך הדברים [לתרץ קושיית ר' לוי – ברכות לה, סע"א ואילך] – כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה, וממילא איך אפשר לגזול?...

(דברי הרבי נאמרו בקול, כצעקה ממש) – מ'יחידות' חורף תשל"ב.

נאסר בנגיעה

כך כותב הרב יוסף שמחה שי' גינזבורג (הערות וביאורים אהלי תורה נ.י. גליון תתקסא (ש"פ בהר תשס"ח) עמ' 86):

"וכמדומני ששמעתי מהרבי בשנת תש"ל, שאף שבכמה עניינים אנו סומכים להקל – לגבי "תינוקות שנשבו" – הרי בעניין נגיעתם ביין יש לאסור זאת [כדעת המנחת אלעזר שהרעיש לאיסור, ודלא כשו"ת בנין ציון החדשות סימן כג], משום ש"אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" [כיוון שבפועל ממש הם מחללים שבת (וראה סברא דומה במשנה ברורה סימן שפה בשער ציון ס"ק ב)].

נגד הגירה בכל אופן

סיפר הרה"ח הרב מנחם-מענדל שי' גרונר:

בתקופה שבה הרבי דיבר והתבטא נגד הגירה משכונות יהודיות בחוץ-לארץ, למרות שהיה די מסוכן (היו שם התנכלויות של גויים ליהודים), שאל פעם מישהו שאשתו מבקשת לעבור בתוך השכונה עצמה [= קראון-הייטס] מאזור אחד לאזור קרוב יותר ל-770. הרבי התנגד לכך, ובתוקף.

(בעניין זה ראה לקוטי שיחות כרך ו, עמ' 350 ואילך).

לפי החוק

יהודי כתב לרבי כי ברצונו לנסוע לארץ-הקודש ת"ו אך ניירותיו אינם מסודרין וכו'.

הרבי הורה לו שהנסיעה תהיה "אך ורק על-פי חוק ארץ-ישראל".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)