חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:01 זריחה: 6:28 ז' בניסן התש"פ, 1/4/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שליחות עם יהודי הודו
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 955 - כל המדורים ברצף
הגאולה לא תתעכב אף לא רגע אחד מיותר
שליחות המאחדת עולם ואלוקות
שליחות עם יהודי הודו
פרשת חיי-שרה
נטילת ידיים
הלכות ומנהגי חב"ד

קשר עתיק יומין בין חב"ד ויהודי הודו * במשך השנים התעניין הרבי ביהודי הודו; ביקש לסייע בידם בהשגת רבנים ומדריכים רוחניים, ואף נעשה ניסיון למצוא שליח קבוע להודו * בשנת תשל"א נסעו שישה שלוחים צעירים לבקר את יהודי הודו, ובהמשך עמד הרבי בקשר עם היהודים שם * לרגל כינוס השלוחים ויום היארצייט של קדושי הודו הי"ד

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

מהודו ועד ה'צמח צדק'

עוד בימי הצמח-צדק תרמו הנדיבים למשפחת ששון ממומביי שבהודו תרומות חשובות להקמת וייסוד בית-הכנסת 'בית מנחם', כיום 'צמח צדק', בעיר העתיקה בירושלים ת"ו (ראו 'תולדות חב"ד בארץ הקודש', קה"ת תשמ"ח, פרק כח, עמ' קצח-רג).

מר סלימאן דוד ששון, מצאצאי המשפחה שהתגורר בלונדון, היה יהודי חובב ספרים ונדיב לב. ברשותו היה אוסף ספרים וכתבי יד עתיקים וכו', ובהזדמנות אחת נתבקש על-ידי הרבי לשלוח צילומים של ספר תורה עם צורת כתיבת "פצוע דכא" בא' או בה' (אגרות קודש כרך וא"ו עמ' קנב).

האיש שלח לרבי גם מפרסומיו (ראה שם כרך יא עמ' קצט), והרבי התייחס אליהם בכמה הערות (ראה שם עמ' ר; כרך יט עמ' קט-קי). בהמשך היה מתומכי עבודת חב"ד בצפון אפריקה (כרך יא שם).

אחריות המנהיגים

בחודש אייר תשל"א נסעה הקבוצה השלישית של התלמידים השלוחים לאוסטרליה. הם נתבקשו על-ידי המזכירות לנסוע דרך פרס והודו ("בדרכם יהיו בפרס והודו" – 'ימי התמימים' כרך ה' עמ' 170). לשם כך נתבקש הרב אפרים וולף (עמ' 171) "לתת [=להשיג] לשלוחים כתובות בפרס והודו"; ו"לדאוג בקשר לכתובות בפרס והודו" (שם עמ' 173).

ואמנם השלוחים ביקרו בהודו, חיזקו את יהודי המקום ואף נשארו לשבות את השבת בקלקוטה. מארץ-הקודש נשלחו להם מצות ('ימי תמימים' שם עמ' 175). בעקבות אותו ביקור קיבל הרבי מכתב מיהודי מבני המקום אשר זכה לקבל מהרבי את המענה הבא ('כפר חב"ד' גיליון 956 עמ' 10, תרגום חופשי מאנגלית, אוסף הר"ר ניסן מינדל):

ב"ה... תשל"א

מר...  קלקוטה, הודו, שלום וברכה!

תודה רבה על מכתבך שבו אתה מביע הערכה על ביקורם של ששת השלוחים הצעירים שלנו שביקרו בקהילתכם. אם לשפוט על-פי רוח מכתבך, אני מקווה שאתה וכל חברי הקהילה שלך, עושים כל אשר ביכולתכם כדי לחזק את הדבקות בדרך החיים היהודית בקהילה שלכם. זה יהיה ביטוי ההערכה הגדול ביותר שאתה יכול לעשות עבור התלמידים שביקרו אצלכם, להשאיר להם את הידיעה שביקורם ומאמציהם הביאו לתוצאות מוחשיות, על-פי העיקרון של חכמינו ש"המעשה הוא העיקר" (אבות א, יז).

אם הדבר נכון לגבי כל הקהילות בכל המדינות, דבר זה חשוב במיוחד עבור הקהילה שלך שמצטמקת, כפי שאתה מציין, משום שללא ספק, העול של שימור הקהילה היהודית מוכרח להיות מונח על כתפיהם של פחות אנשים. לכן זה מטיל מידה נוספת של אחריות על כתפי המנהיגים ושל כל אלה שנותרו מאחור כדי "לנהל את העניינים בהיעדרו של המנהל". כדאי לזכור שיש לנו הבטחת חז"ל ש"הבא לטהר עצמו (ואת אחרים) מסייעין אותו מלמעלה" (יומא לח, ב).

הייתי מעריך את העברת תוכנו של מכתב זה לכל המנהלים והחברים של בית-הכנסת שלכם, מכיוון שהמילים האלה מכוונות במפורש לכל אחד ואחד מהם. יתן השם יתברך שיהיו לך בשורות טובות לדווח עליהן. זכות הרבים בוודאי תעמוד באופן מתמיד לך ולמסייעים לך.

ובמיוחד בבואנו עתה מחג מתן תורתנו, התורה הנצחית שהיא מעבר לזמן ומקום וידועה בתור "תורת חיים" משום שהיא המדריך האמיתי בחיי היום-יום וגם עושה את החיים לכאלה שיהיה שווה לחיות אותם, שווה עבור יצירתו של הבורא שנקראת "אדם", מילה שמקורה ב"אדמה לעליון" (שבת ל,ב).

באיחולים לבביים מלאי תפילה ובדרישת שלום לכל חברי הקהילה שלכם, ובציפייה לקבל בשורות טובות, וטובות עוד יותר מזמן לזמן,

בברכה (חתימת-יד-קדשו).

עלייה – וקוץ בה!

בי"ט כסלו תשל"א פנה האדמו"ר מביאלה הרה"צ רבי יחיאל יהושע רבינוביץ במכתב אל הרבי, ואליו צירף מאמר שהתפרסם ב'המודיע' אודות מצוקתה הרוחנית של יהדות הודו, וביקש מהרבי לפעול בעניין זה.

בענוותנותו הרבה לא השיב לו הרבי כי הוא אכן עוסק בנושא זה מכבר, אלא הסתפק בדברים הבאים (אגרות-קודש כרך ז"ך עמ' לח):

לתוכן מכתב כבוד-תורתו  זה כמה וכמה שנים שביקשתי והתחננתי לפני ראשי עסקני העלי[ה] שבתעמולתם לעלייה מחוץ-לארץ לא יתחילו ברבנים וכו', שבעליית הנזכרים-לעיל [=רבנים ומנהיגים רוחניים] מתמוטטת כל הקהילה וכו'. וכנראה לא הצלחתי.

ולא עוד אלא כשהרבנים העריקים מהקהלות שלהם עולים לארץ הקודש תבנה ותכונן – יראי שמים שבארץ הקודש תבנה ותכונן נותנים להם יישר כח וכו' וכו'!

והאומנם על-ידי מאמר במכתב-עת וכיוצא-בזה יכופר ענין זה?

ואכן, כמה שנים קודם לכן אנו מוצאים איגרת ארוכה שכתב הרבי לאחד מחשובי הדיינים בארץ-הקודש, הרה"ג ר' ניסן וקסמן (ערב ר"ח השלישי, ה'תשכ"ח – אגרות-קודש כרך כה עמ' קנד-קנו), בנושא תעמולת שליחי העלייה להעלאת רבנים ומדריכים רוחניים לארץ הקודש. הנמען זכה למכתב זה בהמשך "לעצם מכתבו, היה לי לקורת רוח לראות שליבו ער למצב אחינו-בני-ישראל בגולת הודו...".

רב זמני להצלה מיידית

בז' כסלו תש"ל (אגרות קודש שם בשולי הגליון) כותב מזכירו של הרבי:

לכבוד הרב יהוסף שי' רלב"ג,

משרד הדתות, רח' יפו 30, ירושלים,

שלום וברכה!

"הננו לאשר בזה קבלת העתק בקשת קהלת הודו הזקוקה לרב באופן דחוף.

"ובשים לב לגודל המחסור בכוח אדם במשרות הקודש, ולאידך לחומר המצב שם, הנה כדי להביא הצלה פורתא על כל פנים באופן זמני, שלא יישארו כצאן אשר אין להם רועה וגם לא יתרגלו שאפשר גם בלי רב וכו', מוכרח שישלחו מארץ הקודש תבנה ותכונן לשם רב באופן זמני, לשנה וכדומה, וכמו שרגילים היו לעשות לשלוח שוחטים למדינות רחוקות בקשר עם יבוא בשר וכו'.

"ומלבד התועלת בזה כנ"ל, אפשר שהרב יוכל להיות הממוצע למצוא אחר כך רב תמידי למלא מקומו, ואפשר גם כן שימצא מספר מצומצם על-כל-פנים של אברכים משם שיסעו ללמוד בישיבות וביניהם כאלה שיהיו רבנים ושוחטים.

"ונתעניין לדעת מה נעשה בדבר הזה ותשואות חן מראש על ההודעה".

משבר גשמי ורוחני

עד כמה היה הרבי מעורב בענייני יהדות הודו יעיד המכתב הבא היורד לפרוטרוט:

בחורף שנת תש"ל כתב הרבי ל"טשוורס, הרטס, אנגליה" (כפר חב"ד גיליון 956, תרגום מאנגלית, אוסף מינדל, עמ' 9-10):

שלום וברכה!

הובא לידיעתי שהקהילה היהודית בבומביי עומדת לפני משבר רציני. על-פי המידע שבידי, שלכאורה מגיע ממקור מוסמך, חיים שם בהווה כ-450 יהודים מבגדד, בשעה שקהילת "בני-ישראל" מונה כמה אלפים שנפוצים על פני כל הודו.

שניים מתוך שלושת בתי-הספר היהודים הקיימים צפויים להיסגר בחודש מאי 1970, במידה מסויימת בגלל מחסור בכספים, ובמידה מסויימת בגלל שמספר התלמידים פחת. בית-הספר היהודי הגדול ביותר הוא "בית הספר יעקב ששון", שכ-400 תלמידים, כולל כמה מ[קהילת] "בני-ישראל", מקבלים בו פחות או יותר חינוך ללא תשלום וארוחות בחינם. עם זאת, עקב מחסור בכספים, הארוחות בחינם עלולות להיפסק בקרוב, וארוחות קלות יינתנו רק לילדים היותר עניים.

עוד נמסר לי שיתומים ואלמנות עניים, והזקנים, ניצבים לפני קשיים גדלים והולכים עקב קיצוצים בקיצבאות החודשיות שלהם, וכו'. דוגמה טובה לכך היא האשה האלמנה הטרייה של חזן בית-הכנסת "מגן דוד", שנותרה עם שמונה ילדים ומצבה הוא שלמרבה הצער אין היא מסוגלת עוד לכלכל את חיי המשפחה כפי הראוי לבני המעמד הבינוני שאליו הם הורגלו. מאחר שאני מכיר את ההתעניינות האישית העמוקה שלך בקהילה היהודית בהודו, ובמיוחד בבומביי, ועד כמה אבותיך פעלו כדי לספק שירותים חינוכיים וחברתיים חיוניים לאחינו שם, אני בטוח שתתבונן במצב הנוכחי, ותעשה כל אשר ביכולתך בהתאם למסורת הגדולה של משפחתך.

בתקווה שמכתב זה מוצא אותך במיטב הבריאות, בברכה (חתימת-יד-קדשו).

[ככל הנראה מדובר בנדיב יהודי ממשפחת ששון שהתגורר באנגליה].

לא כל אחד מתאים

בט"ז תמוז תשי"ז שיגרה מזכירות הרבי את האיגרת הבאה להנהלת אגו"ח באה"ק (צילומה פורסם ב'התקשרות' גליון שה עמ' 13):

פנו לכ"ק אדמו"ר שליט"א בבקשה לשלוח להודו (אינדיא) אברך בעל מרץ לחזק מצב היהדות בין עדת בנ"י [=בני-ישראל] אשר שם. כיוון שרובם ככולם ספרדים, צריך שיהיה השליח ספרדי.

אחדי דו"ד [=דין ודברים] והבטחה מצדנו להמציא מחצית ההוצאה הכרוכה בזה, נמצא כעת מקור גם למחצית השניה של ההוצאות.

ומטובם להודיענו אם מכירים ויכולים להמליץ איש מתאים בשביל העניין הנ"ל והפרטים שבזה ועל כמה זמן יהיה נאות לנסוע לשם וכו'. ות"ח [=ותשואת חן] מראש.

 הרה"ח ר' אליעזר קרסיק, אז מראשי אגודת חסידי חב"ד, שיגר את מכתב המזכירות ליו"ר צעירי-אגודת-חב"ד דאז, הרה"ח ר' ישראל לייבוב (כ"ט תמוז תשי"ז), והוסיף:

"היות שכבודו מכיר את הספרדים, כיוון שבא במגע תמידי איתם, אולי יוכל למצוא איש המתאים לתפקיד הזה וגם ירצה לקבל עליו התפקיד (למותר להדגיש בפניו שרצוי איש כזה שירצה להיות מודרך על-ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א). אבקש מכבודו להתעניין בזה במרץ ולהודיענו בהקדם".

כחודש לאחר הפרסום הנ"ל, בכ"ה במנחם-אב תשי"ז (איגרות-קודש כרך טו עמ' שנד), כותב הרבי לפלוני שהציג את מועמדותו לשליחות בהודו:

במענה למכתבו מח"י במנחם-אב, בו שואל להמצב בהודו וכו'.

והנה כנראה אשר מצב היהדות שם אינו כדבעי, וצריך עיון גדול אם יש שם אותם העניינים אודותם כותב. ובכל אופן אין המשרה מתאמת לאברך שעתה נתחתן, וצריך להיות בסביבה של יראי-שמים שומרי תורה ומצוות, או על-כל-פנים בסמיכות לה...

גם להרה"ג הרה"ח ר' שמעון אליטוב שליט"א, שהיה אז בחור, הוצעה המשרה. אך הרבי שלל זאת וכתב לו בט"ו מנחם-אב תשי"ז: "מובן שההצעה ליסע להודו אינה מתאימה בשבילו כלל וכלל".

משלוח חומרי יהדות

לא היתה זו הפעם הראשונה ואף לא האחרונה שבה עלה על הפרק עניינם של יהודי הודו. כבר בחודש תמוז תשט"ו כותב הרב א' קווינט, ממזכירות הרבי, להנהלת צאגו"ח:

שלום וברכה!

בתודה מאשרים אנו קבלת מכתבכם מט' תמוז בנידון המדריך יצחק אברהם של 40 המשפחות בהודו, ושלחנו לו בדואר הרגיל קיצור שולחן-ערוך עברית ואנגלית (4 כרכים), קיצור שולחן-ערוך באנגלית, כל הוצאת ד"ר ליהמן, 2 כרכים טאקס וטיילס מכורכים (מארבע שנים), 20 טאקס מחודשים שונים (שאינם נכללים בהנ"ל), קאמפליט האלידייס חנוכה, פורים, פסח ושבועות, וגלות מעלאדיאס.

הודענו גם כן להמדריך הנ"ל נידון המשלוח.

בטח תראו לבקר אותם מזמן לזמן ולראות מה שיש לעשות בשבילם להתפתחותם הרוחנית, ותודיעונו מזה.

כצאן ללא רועה

כפי שהובא בתחילת הרשימה, גם בח"י באלול תשל"ו (ניצוצי אור למזכיר הרה"ח ר' ניסן מינדל ז"ל עמ' 77) התייחס הרבי לעליית מנהיגים רוחניים לארץ-ישראל, בעוד עדתם וקהילתם נותרו בחו"ל ("ותיכף ומיד התחיל תהליך ההתבוללות של אחינו בני-ישראל שנשארו"). באותה איגרת מוסיף הרבי בכאב ומציין:

בהודו (אינדיא) היה ממש כדברים האמורים ובאותן התוצאות.

נסיים בביטוי מעניין של הרבי (איגרות קודש כרך טו, עמ' תמב) שאיננו קשור לנושא השליחות דווקא, אלא להודו במובנה הכללי:

ולא כמנוחת הנפש של בני הודו להבדיל שהוא הפסק ושביתה, אלא מנוחה אליה שואפים בני-ישראל שהיא עלייה מחיל אל חיל, אל השלימות, הטוב והיופי.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)